|
קראתי לו נצח.
הוא מזכיר לי שאחנו לא חיים לנצח. החיים קצרים מדיי בשביל לא
לעשות בהם כלום.
הפירסר שלי רעד כשהוא עשה לי אותו, הוא לא הצליח לעשות את
החור, הוא יצא לשאוף אוויר וחזר אחרי כמה דקות לשטוף פנים
ולנסות להפסיק לרעוד.
|
לפעמים אני פשוט שונאת את העולם הזה! אני שונאת את כל מה שהוא
מייצג, כל הערכים שבו, כל האין וכל האאוט, כל מה שנחשב ומה שלא
נחשב, הטוב, הרע ובמיוחד הלא נורא...
|
בחוץ יש מזג אוויר של סוף העולם. הכל צהוב, מוזר,ריק, קשה
לנשום.
קשה לחיות ככה בהרגשה שהכל ייגמר בקרוב. והכאב הזה בלב.
ההרגשה הזאת שכולם מסביב נהנים ורק אני נשארת בחדר צהובה,
מוזרה, ריקה.
|
|
|
לאחרונה אני
עסוק בגן החשמל
עם לקוחותי
הנאמנים, ואין
פנאי בידי לגלוש
לעיתים קרובות
באתר הבמה
החדשה.
עם זאת, בכל פעם
שאני נכנס, אני
מוצא סלוגן פרי
עטי כבר בדף
הפתיחה.
אני לא יכול
להחליט אם זו
דרכם של אנשי
האתר לומר לי
שהם מתגעגעים
ורוצים שאחזור
לפרסם סלוגנים,
או שסתם שלחתי
יותר מדי כאלה
בשנה האחרונה.
אולי פשוט תשימו
שלט, אפרוח
ורוד, תחזור. |
|
