|
לי לך מקום
 
עמדתי על דפנות המבצר. ריחפתי אל ההרים, מעבר למבנים, מעל כל
העצים. עצמתי עיניים, חידדתי אוזניי, אל שמע קולות הבוקר,
השמש. הרגשתי אותך, שומעת, סוף סוף יודעת.
|
אמר שפעם דרס חיה ולא הרג אותה. איזה גור צ'יוואווה שהיה באופן
מקרי בכביש ואז... פאוזה דרמטית שמשם כבר ידעתי שהוא רוקם עוד
מעשיה.
|
ישבתי עם השפן אנרג'ייזר
הפיסקאי בהתלמדות
ודום אחד
|
הרוחות מארחות לי חברה והשדים מגוונים את נופי הטרופי.
עוד פרפר, עוד יתושה,
|
כמה הם חסרי משמעות --
והחלומות...
לשרוד בסביבה שהיא לא טבעית
|
לשון מגולגלת קבורה בתוך לסת תחתונה
|
אומן רעב יתפוס רגע ויתבונן ביופי כי הוא פשוט חייב
|
לחשוש מחדש שאיבריה ישפשפו שלי,
פן תכאיב לי!
|
מיילל בתינוקיות, שכן הוא בולע מארס אחרונותיה
מכניס לפיו, שאריות אחרונות של תקוותיה שלה לנצחון
|
וויתר העגלגל, הלך לחרבן זבוב ענק, וויטמינים חתוליים וארס
דבורתי
אולי גם להקיא קצת, כי קיבתו עברה הרבה.
|
פתאום מה שעשינו, נראה לי כל כך מכוער.
את דוחה אותי, את מושכת אותי.
|
ואת שם, ואת רוצה שאחוש בך רוח
ואני עיוורת לא רואה
אני מזמן חושבת שאני רוח, רוח
|
טיפת זיעה מטפטפת לה מהמצח, נוטפת, אל שמע מגע המלח עם רצפת
העץ של החדר המפואר במבצר
|
אתם מבינים, יש לי עוד עשור להיות כאן. והילדה ההיא מודאגת
מכמה שערות, שגם ככה לא רואים.
הנר עומד להיכבה בכל רגע. וכאן תיגמר התאורה שלי. אני כותבת
מתוך הכרח, מחר לא אזכור.
כבר עכשיו לא זוכרת, כותבת עם עיניים עצלניות, בוהה בנר,
שבקרוב ייתם זמנו. רואה את עצ
|
חלקיקים שאם עוצמת את עיניי רואה את מעגלי האור ונקודות
נקודות
במרחב השחור של הנפש שלי
מנסים לפרוץ, הם כל כך מהירים כמו שפיך של גבר עמוק בתוך
תהומות הווג'יינה
|
לפעמים אני מנסה יותר מדי להיות בלתי נראית.
אז איך זה שאנשים עדיין רואים אותי?
|
למזל הסדר הקוסמי, קיבלה אותי אסלה בפנים צנועים למדי. אין
סתימה, יש נייר בגלגלת וביוב קצת פחות מזוהם ממה שקורה מחוץ
לתא שבחרתי לבלות בו את 5 דקות הבאות.
שתן, צא החוצה.
תמיד משתינה בשקט. שונאת לשמוע את הצלילים של השתן שפוגעים
באגם שבאסלה.
|
ראיתי קצין הולך יד ביד עם עלם.
ראיתי בחור ישיבה הולך לצד נערה דתיה.
|
אתם מדברים מהר מדי, אתם זזים לי מהר מדי, אתם מתים מהר מדי.
שמישהו ידבר איתי שאבין שאני באמת קיימת, כי רוב חיי, אני
בטוחה שלא.
|
קיבות מנהלות דו שיח - פרפרים? או שגם את לא יכולה לאכול בגלל
שרוב מחשבותייך מתרכזות במה שקורה בינינו?
|
מסתכל בנוף הפתוח, שבדרך כלל היה ליילי, מדמיין איך זה יהיה
להיות שם בחוץ. ובאה הבת הקטנה שלו, עם כדור ועוד קצת קצף
גילוח על הסנטר שלא "גולח" כראוי, רודפת אחריו גם לשם.
|
אבל לא עכשיו, כשאני יושבת במכונית שלי לאחר שנאבקתי עם עשרות
נהגים מפולפלים עם דיפלומה, על חניה. עכשיו יכולה להרשות לעצמי
גם להתענג על המראה הזה של העיר.
|
אורות כחולים מסנוורים
"תעצרי בצד"
מבטים של נוסעי רכב משדרים לי
"אישה מטומטמת"
|
בקרוב, כשכדור השמש האדום יעלם, אמצא עצמי גם -
מטיילת עם רוחות השמיים מחפשת תעסוקה לנפש רעבה
|
מסתכלים בעייני השתייה שלי, הם במלבושיהם ואני בעירומי, מקפלים
מטה וילון בצבע דם בבד של קטיפה. לכסות את הבושה העירומה של
ההיטהרות.
|
הפרוצה רצתה לתפוס טרמפ על גב של גבר שיגאל אותה בחדירה שלסבית
אינה יכולה לספק
|
והיא צעירה העומדת בתור ארוך למועדון הכי שווה בעיר. עוברת את
הסלקציה הקשה, מתוך כל שאר הבנות שצווחות כמו כאלו שתקוע בהן
בחריץ אחר מקל עבה ומטריד
|
|
|
פעם היו
סלוגנים.
אבל גם היום יש
סלונים.
איך שום דבר לא
משתנה במדינה
הזו.
משיח בגופייה |
|
