|
בחדר המדרגות של שיינקין שלוש אין אור כבר שלושה חודשים. חם
בחוץ. יש ריח של סוף חמסין ורוח של ים מלטפת את החדר. אני
נשכבת על המיטה. התיקרה גבוהה . שקט. כאילו כל העולם עצר. רק
אנחנו פה. הוא נושם לתוכי. העיניים שלו ערומות, מפשיטות אותי.
|
הוא מתעורר בלילות. הולך בצעדים מהירים, בטוחים . מתיישב
במקומו הקבוע. מסביבו אישונים סדוקים . נשמות שגזל. עיניים
שהפך לשחורות. לבבות שבורים.
|
|
|
יש אחת שכולם
יודעים שהיא...
לפני מספר ימים
היא התקשרה אלי
באמצע הלילה
ואמרה: "בא לך
לקפוץ ? אין לי
אף אחד בבית !"
בלי לחשוב
פעמיים בכלל
קפצתי,
לא היה אף אחד
בבית !!!
גולנצ'יק |
|
