|
בחדר המדרגות של שיינקין שלוש אין אור כבר שלושה חודשים. חם
בחוץ. יש ריח של סוף חמסין ורוח של ים מלטפת את החדר. אני
נשכבת על המיטה. התיקרה גבוהה . שקט. כאילו כל העולם עצר. רק
אנחנו פה. הוא נושם לתוכי. העיניים שלו ערומות, מפשיטות אותי.
|
הוא מתעורר בלילות. הולך בצעדים מהירים, בטוחים . מתיישב
במקומו הקבוע. מסביבו אישונים סדוקים . נשמות שגזל. עיניים
שהפך לשחורות. לבבות שבורים.
|
|
|
ערבי במה זה
האלה ששוטפים את
הכלים בדירה של
בועז? |
|
