[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היוצרים המוערכים על ידי מ. חגיתאל היוצרים המעריכים את מ. חגית

לרשימת יצירות השירה החדשות
זכרונות
להביט בעינייך הסורקות
לצפות בשפתייך הנמתחות לחיוך
לצחוק מבדיחה ישנה ועלובה
ולסדר את הבלגן אחרייך.

פואמה
אני שואלת, אין תשובה
אני נושמת - כי אין לי בררה
אני עושה מה שכולם עושים
מנסה להיות גיבורה
להיראות חכמה, לשחק את המשחק עם חשק

יחסים
כשהגיע הרגע, פרצה סערה קולחת
הוא, כל מה שנתנה, היה מוכן לקחת
הן חיכה לזה זמן כה רב
רק בשביל זה לכאן הוא שב

שואה
שום אתר הנצחה לא יעזור
הכאב, את הדממה עוד ישבור
הדמעות יסחפו את כל הרוע
את הצעקות, איש לא יוכל לשמוע
שום "היטלר" לא יחליט
ולא יוקם עוד תחריט

בדידות
היא מזילה דמעה
היא מלטפת את לחייה
היא עוצמת את עיניה
ושוב שוקעת בחלום

ייסורים
ושוב הידיים הקרות, הזרות
מסרבות הן לסגת
הנגיעות חוזרות ונשנות
וגופה, הוא בוגד בה
ידיה, רגליה, אינן זזות!

אכזבה
אותו אדם, שלרגע אחד הסכין בידו
וברגע אחר, אתה מרגישו בגבך
והוא עומד אי שם בצד
ואתה מתבוסס בדמך
בכאבך

אהבה
והיום אני מסתובבת,
רק לעצמי נאמנה,
ובידי ישנם כמה רסיסי תמונה,
ואולי בכל זאת טיפ טיפה תמימה,
עדיין מחפשת שילוב בין מציאות לאשליה.

אהבה
למד אותי לאהוב,
לומר את האמת.

למד אותי לצחוק,
להתמודד עם הכאב.

ייסורים
היא איננה חזקה מספיק
לא תצליח לעמוד לבדה
ובלילות זה שוב מציק
היא שוכבת ובוכה

עצב
ונכון שזה יכאב, שוב, אבל לכל דבר טוב-וגם רע, יש סוף.
ותנסו, ואף פעם אל תפסיקו.
אולי אתם, במקום שבו אני נכשלתי-
תצליחו.

אהבה
בחלומות הוא מופיע
לבוש בגדי מלוכה,
אך ביומיום-
הוא לבוש כהלכה.
אינו בולט,
אפילו נחבא אל הכלים
וכשהוא צוחק,
זה רק לפעמים.

ייסורים
כי אני נתתי את כולי
ולא ישנתי לילות
כי לא חייתי בשבילי -
בשבילך ניסיתי להיות

בדידות
כל שעה שעוברת, דוחקת בי יותר ויותר
כל שעה שנותרת, זיכרון את סימנו חותם
שעה אחר שעה זוחלת, מסרבת את מותי לקרב
שעה אחר שעה דוהרת, מפחדת שאוכל לסרב


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
חוסר אונים
אבל לא! "לי אסור לבכות!" ולמה? כי אני מקובלת!
מה ההיגיון בזה?
מה משתמע מזה?
מישהו מקובל הוא לא בן אדם מן המניין?

כמיהה
תאמרו שאני דפוקה, תאמרו שאני חולה, שיש לי ראש מעוות, אבל בלי
כל זה, בלי לתת לעצמי לפרוץ החוצה ולהרגיש, לא הייתי שורדת. לא
את המסע, ובטח שלא את החיים.

מכתב
אבל גם אם זה היה משחק בשבילך,
בזכות המשחק הזה אני חיה ומרגישה.
ונגד זה,
לא אתה, ולא אף אחד אחר,
תוכלו לעשות משהו.

הרהור
אתם במדורת אש משלכם, ואף נהרות לא יוכלו לשטוף ולכבות זאת.
זה לא קיטשי,
זה אמיתי...זה בא מהמקום הכי עמוק והכי טהור שיש לאדם.
כל אחד רוצה לחוש באהבה,
וככה שלי נראית בחורף.

ג'ננה
הוא נשחק מתישהו?
אני מתכוונת למוח.
צריך לחדש אותו או לשמן אותו אחרי כל כך הרבה שנים של עבודה?
לא.
למה לא?
ככה לא.
טוב.

מכתב
אבל אני ממשיכה הלאה, אני לא יכולה לחכות למישהו שנמצא כל כך
רחוק ממני, למישהו שלא מתכוון לחזור. אני ממשיכה הלאה, מחפשת
אהבה חדשה, מחפשת שקט, ממשיכה להסתכל קדימה בלי להיזכר בך, בלי
להסתכל אחורה ולהצטער על משהו טוב שאני עושה בשבילי.

הרהור
עצמי: "אז למה בעצם את לא אומרת לו? את פוחדת?"
אני: "מה פתאום! ממה יש לי לפחד?"
עצמי: "מהתגובה שלו? או שאולי מה שמונע ממך..."

והוא נשבע להתנקם, נשבע להכאיב, כשם שהוא כאב וכואב בזה הרגע.
והאש שורפת, מכלה כל זכר של כאב ממנו.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
ושוב נפלתי לתהום חשוכה.
היית מעין אבידה שניסיתי להשיב. למרות שלא היית שלי.
אבל היום, היום שוב חשבתי.
ונדמה לי שמצאתי.

ויש משפט אחד שמהדהד לי בראש מהבוקר- אחרי שראיתי באדום ובגדול
את הכותרת הראשית בעיתון: "מלחמה". מה המשפט? "אל לך לפחד
מהמוות שלך, אלא מתחושת האובן שתחוש כשילך ויחסר לך מישהו
אהוב". אני ממזמן הפסקתי לפחד מהמוות שלי, אבל מה אם אני אאלץ
להתמודד עם תחושת הריקנ

אומנם, מנקודת מבט זו, הכל נראה טוב ויפה.. אני אוהבת לחלום.
להינות מהאפשרות שיש לי לראות את כל הדברים כפי שאני רוצה, ולא
כפי שהם באמת (מה שדי מאכזב מידי פעם בפעם) לשם כך נוצרה
האשליה, הלא כן?

בחרתי להאמין בך, לך. בחרתי לספר לך את כל הדברים שחשתי צורך
לספר, בלי לחשוב אפילו לרגע, למה שזה יכול להוביל בעתיד. ואתה
מצידך, רק נהנית, זה היה בשבילך ממש שעשוע.




אל הארכיון האישי (34 יצירות מאורכבות)
ואם ביום שלישי
יבוא לך, אבל
אני אהיה
במילואים?




אפרוח ורוד,
מודאג עד מאוד.


תרומה לבמה





יוצר מס' 54254. בבמה מאז 26/7/05 9:57

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות למ. חגית
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה