[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








מ. גריזלדה
ICQ 121819961 121819961
אל היצירות בבמה האהובות על מ. גריזלדהאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי מ. גריזלדה
ילידת 86
מרבה להסתגר בחדר ולשמוע המון מוסיקה, פינק פלויד
וקווין בעדיפות ראשונה.
הבאס והפסנתר הם מה שעוזרים לה להעביר את היום בלי
לזרוק על מישהו טוסטר.
מאז שנכנסה לשלב מוזר בחיים שלה היא פיתחה לעצמה:
מזוכיזם,מניה דיפרסיה קלה, אובדנות ופוטנציל
לפסיכוזה ופיצול אישיות.

מאיה לפי הסדר:
מאיה
חלום
פגשתי אותה
לבכות
חיפשתי סיבה
וורידים שחורים
הילדה שלי (ארכיון)
פרידה.
בארכיון נמצא הזבל שהיא לא תמליץ לאף אחד לקרוא.
טובה מאוד בכתיבה עצמית בגוף שלישי כי על כך התאמנה
כאשר הפכה את הרגשות שלה לשם אחד- מאיה.

היא מאוד תשמח לקבל תגובות כי אחרת היא תמשיך לכתוב
כמו שהיא כותבת עכשיו...  לשיפוטכם.

"אם מתים עדיף למות בסתיו"
אבל עכשיו כבר סוף החורף...




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
חלום
היא נשארה מוטלת על הרצפה עם החצאית השחורה שלה, גופיית הבטן
השחורה שלה, כמה שרשראות של גולגלות וחרבות וכל מה שהרגישה
בשתי מילים חרוטות בדם על גופה.

לא יכול להיות שהוא עשה את זה! לא יכול להיות שהוא עשה את החתך
האחרון! והוא היחיד שהציל אותי מעצמי, היחיד שגרם לי לזרוק את
הסכין...

"תפסיקי עם זה! תפסיקי לעשות את זה לעצמך!"
עכשיו גם העיניים שלו היו אדומות.
"ומה איתך? מה זאת השריטה הענקית שיש לך על הצוואר?"
זרקתי את הסכין לכיוון הדלת.
הוא נשכב על המיטה, על הפנים לתקרה. הזדחלתי אליו והנחתי את
ראשי על החזה שלו. הוא שם את היד שלו ס

היא לא ידעה שיש תרופות נגדו? שיש דרכים לגרום לו לעזוב?
היא יכלה לקחת פסיכולוג, או ללכת למרכזי יעוץ בחינם...
אולי אם ההורים שלה היו נועלים אותה באיזה צינוק חסר כל חפץ
קשה או חד הכל היה אחרת. גם בלי מוסיקה, הרי המוסיקה שלה הייתה
הגורם המשפיע ביותר למצבי

ילדה שקטה שיצרה לעצמה סדר יום קבוע מהדברים הכי פשוטים שגרמו
לה איזשהו ריגוש בחיים.
היא העדיפה את חום בובת הפרווה שלה על פני חום גוף, למרות שלא
הייתה חסרה לה אהבה שכוללת את הצד הפיזי והרגשי, הרי כל יום
כמעט הייתה מדברת עם מישהו אחר בטלפון שהזכיר לה כמה ה

חלום
איך הם עושים את זה, כל המלחינים הגדולים? רוג'ר ווטרס, פרדי
מרקורי, איין גילן...

סופני
להתראות

אחרי שהפסידה לטעם הכושל של השעה חמש כיבתה את המערכת, זרקה את
כל הספרים מהמיטה, סגרה את האור ונשכבה לבכות. כמו שהיא תמיד
עושה, מה שהיא הכי אוהבת. היא הרימה את היומן מהרצפה המלוכלכת
שבחדרה ונעלה אותו במגירה, כאילו אם הוא לא יהיה נעול הוא
יעזוב אותה כמו שכול

ליטפתי את לחייה הימנית בעדינות, בוחנת אותה.
העברתי את ידי על שיערה הארוך ורק היבטתי בעיניה כאשר שתינו
מתלכדות למבט אחד.

...סבא שלי נפטר בדיוק ביום שיצחק רבין נרצח. הוא מת מסרטן
ריאות אחרי 42 שנה של עישון כבד. הוא היה החבר הכי טוב שלי
ודיברנו על הכל. כל יום שבת הוא היה לוקח אותי לשדה הכותנה
שהיה ליד הבית שלו בצפון. היינו עושים חוטים עבים מהכותנה
שקטפנו וקולעים צמות. תמיד הי

ישבתי מקופלת ומחובקת בידיה העדינות. לא רציתי שזה יגמר, לא
אחרי כל מה שעברנו ביחד.

אני צועקת אבל הם לא מקשיבים. הם שומעים אבל לא מבינים.
גם אני לא מבינה, אני רק בוכה וצועקת בלי קול. צעקה שנשמעת
וצורמת רק בתוכי.


לרשימת יצירות השירה החדשות
כולם פשוט רואים בך כאומן רגיש ופגיע,
אחד שמצליח לחדור לרגשותיהם של המונים.
אבל הם שכחו משהו.
הם לא מכירים אותך כמו שאני הכרתי,
הם לא יודעים על מה השירים מדברים
והם לא יודעים שהשירים הם עלי.

דמעה בודדה, נוצצת, יפה.
עוצרת במקומה.
גם לה אין כח להמשיך לזלוג,
גם היא רוצה מנוחה.

עד שהוא יבוא, האור הלבן שיגרום להכל להסתדר אני יראה מאות
גופות שרויות בלהבות כשמעליהן אלפי צללים שחורים.

וסרטים כלכך חזקים, כלכך יפים מוקרנים בראשי. חלק מהסרט
שתכננתי מראש כבר הופק. ואת ההמשך איך אבצע?
כלכך רציתי לזרוק את הכל וליגוע בך כמו שלא נגעתי מעולם. לנשק
אותך בכזאת עדינות ולהפוך אותך למישהו אחר, לא כמו האחרים.

לבכות ולהרגיש את העור נשרף מהעצב, הבדידות והגעגוע.

מחפשת אחיזה בכל דבר אפשרי כדי לא להיאבד
או להתאבד
ללא הצלחה

ואני ימשיך לדבר איתך במילים שחור על גבי לבן ולא במעשים.
אני מצטערת אם אני יתרחק ואני מצטערת אם אני ידרוש זמן
בלעדיך.
הרי אתה מכיר אותי, אני רק חושבת שתבין.

פינק פלויד נשמעים עכשיו ברקע ומלווים את מחשבותי, כמו סרט ישן
שעוד מוקרן בטלוויזיה

אני חושבת שאני מתמודדת די יפה
ובמקום לזרוק חפצים באוויר אני נרדמת

חלמתי שנפלתי
ולא הצלחתי לראות אותך תופס אותי.
חלמתי על ריצה מטורפת ללא מטרה, ללא סיום.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
אחרי שעה וקצת של נשיקות חפוזות ומגעים שלא אומרים לי כלום,
הוא הלך. מה אני אגיד לו מחר או בעוד כמה ימים? כנראה מה
שאמרתי לקודמים. "אני לא חושבת שזה ילך בינינו, זאת הייתה טעות
ואני לא רוצה להמשיך קשר פיזי איתך".

מוסיקה אופטימית וסתמית בעיקר מתנגנת לי במערכת

"סתיו היא ילדה מאוד הפכפכה. יש לה עליות וירידות במצבי הרוח
כמו גלים, לכן אני חושב שטיפול רפואי הכרחי במקרה שלה. לא משהו
רציני, רק כדי לעשות קצת סדר בראש שלה."

בערב כל כך יפה אנחנו יושבים למעלה, משקיפים על הגלים המתנפצים
והירח מאיר לי את פניך.
כל כך יפות, כל כך חמות.

אני בזה לכם.
רגע רודף רגע ויום רודף יום אני מסתכלת לכם בפנים, נכנסת
לעיניכם ורואה אטימות.
אומרים שדרך העיניים אפשר לגלות הכול על נשמתו של העומד
לפניך.
אני רק רואה לבנים, חומות של אטימות וזיוף.

את באה אליו, זורקת את עצמך על רגליו ובוכה.
אבל הוא לא יכול לשנות, הוא לא יכול להבין
כי פישלת בגדול, חמודה.
הפעם את הפסדת.

אני חיה בגלל שאני לא רוצה להכאיב לכם, שלא יכאב לכם על מישהי
שאתם אוהבים ומעריכים בשל תכונות שגנבה, שלא שייכות לה.


לרשימת יצירות הצילום החדשות
סידרה
אל היצירה


לרשימת יצירות הציור החדשות
רישום
אל היצירה

רישום
אל היצירה




אל הארכיון האישי (9 יצירות מאורכבות)
כל חלומותינו
נגוזו במסך
עשן.


אבל זה היה
כיף.


המחששה.


תרומה לבמה





יוצר מס' 4689. בבמה מאז 14/8/01 11:45

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות למ. גריזלדה
© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה