|
כשאלוהים ברא ת'חושך
הוא ברא לנו ירח
שיראו איך אנחנו בודדים
את הירח שם גבוה
שלא נוכל לנגוע
ויש כמה שעדיין מנסים
ילדים מתעופפים
כדורים כחולים סגולים
והאור שמלווה אותו צונח
זה אור הירח
אור הירח/ אביב גפן
היא הייתה נערה רגילה, ממוצעת. חיה לבדה בבית משלה והייתה לה
אהבה אחת חזקה, האהבה לצילום. היא מאוד אהבה לצלם, היו לה
אלבומים שלמים, כל הבית שלה היה מלא בצילומים. היו כאלה שאמרו
שיש לה פוטנציאל וכאלה שבכלל לא העריכו את העבודה אבל לה זה לא
הפריע.
|
לחשוב שחצי מהחיים שלי ביליתי איתו, נקשרתי אליו, חייתי איתו.
קשה לקבל את זה. עצוב. כואב. אבל מציאותי.
|
Walking in the park
.Standing in the dark
|
Forever is a simple word
that leading to the end.
Forever just to pull the cord
as if you got no friend.
|
אז שאלתי את אמא
אמא, מתי יהיה אוכל?
אמא אמרה אין אוכל
וגם לא יהיה
|
חיה ובועטת
נושמת ושורדת
מנסה להגיע למעלה
אך נופלת ולא קמה.
|
אני כאן
אתם שומעים אותי?
אני כאן, פצועה
מחכה
שמישהו יעזור לי
|
עבר יום, עברו יומיים
חיפשתי אותו פעם, פעמיים
לא ידעתי איך לבשר
האם לסבול או להתמודד
|
זה אתה, שלא חי כבר חודש בבית שלך בצפון.
זה אתה, שנודד במרכז הארץ בין משפחה לחברים וזה אתה שלא נעים
לך כבר לישון בבתים של אחרים.
|
כמו כלום,
ממש כלום,
הרגש הזה שוטף אותי,
הוא כובל אותי אליו,
והוא לא רוצה לעזוב אותי.
|
אמונה גדולה,
תקווה חזקה,
איפה את כל אלה אמצא?
|
היום הזה, מה רק ייחלתי לו שסך הכל יהיה
קצר.
|
הייתי שם.
שם, במקום ההוא.
שם, במקום שבו נרצחו שישה מליון יהודים.
|
שניה יכולה להרגיש כמו דקה ודקה יכולה להרגיש כמו שעה.
|
יש בחיים רגעים קשים
רגעים שאתה לא רוצה להכיר,
לא רוצה לעבור
רק לטמון את הראש בחול.
|
|
הנזיר מטליסמן,
הנזיר מבת-ים,
התאספו בבקשה
בקפלה.
הנזיר האלקטרוני
מכנס את אסיפת
הבוקר של מנזר
הסלוגנים
הראשון. |
|