|
 294784440 מ.בירן
קצת קשה לדבר על עצמך. בעיקר כשאת מנסה להביע את
עצמך ביצירות מבלי להחשף יותר מדי.
בכל אופן, היא, (נכנעתי לדרישות המערכת לכתוב בגוף
שלישי למרות שזה נראה קצת מגוחך) אוהבת לכתוב את
יצירותיה במחברות של בית ספר ורק אח"כ להעביר לבמה,
היא בת 15, רוקדת, מנגנת, משחקת ובקיצור אוהבת את
חיי הבמה. בשבילה כתיבה זה תחביב שעוזר להביע את
הרגשות והיא נהנית מכל רגע. מקווה שגם אתם תהנו.
הייתם פעם יחד, עכשיו את פה לבד
מספרת על הבעיות.
הייתם פעם שנייים, עכשיו את רק אחת
נופלת בין הכיסאות.
|
רואה את הצער בעיניך
יודעת שאתה זוכר
ומה אומרות פניך
עכשיו אתה אחר.
|
יונתן חשב שהעולם מאוד פשוט
שאין שום כעס ושנאה.
הוא לא ראה שאנשים יוצאים עכשיו לשוט
ולא חוזרים מהמסע.
|
הם אומרים לי שזה זמן
לעזוב הכל וללכת למקום אחר.
אומרים זה סיפור ישן
שחייב להגמר.
|
אתה עומד שם, מתבונן
עדיין בהתלבטויות.
לוקח את הזמן, שוקל את האפשרויות
מחכה לרגע הנכון.
|
|
|
הנה טסה
הרכבת...
טושטוש תוהה על
משמעותו של השיר
התמים: רכבת
טסה? או שמא
ידעו גם בעבר על
הסרט "בחזרה
לעתיד" ובעצם
היו נביאים
שניבאו את העתיד
בעזרת שירי
ילדים תמימים?
או שמא בכלל לא
היה שיר כזה...? |
|
