|
רק כמה מילים ממוח חושב
לא יותר מידי, אין ממה להסס
תקראו, תחשבו, תרגישו, תפנימו
ההירהורים אתכם כבר יציפו
מתישהו במהלך חיינו אנו מאבדים את הדרך.
המשפט רץ בראשי שוב ושוב במהלך השעה האחרונה. רגשות זעם ויגון
לא הצליחו לחדור מעבר לו, וכל שיכולתי לעשות היה לבהות בחלל
הריק מולי.
|
כשאתה איתם אתה שמח. מאושר עד השמים. אין אף אחד בעולם הזה שלא
מכיר אותך. אתה גבר-סוס-תותח. אתה הכי אחי.
אבל בעצם אתה כלום. אתה כלום כי שכחת מדבר אחד קטנטן.
|
בהמשך מרוץ המתנות קיבלנו קוטל מקקים, סט כלי הגשה, בקבוק מים
מינרלים ושמפו נגד קשקשים. מר גרוסמן לעומתנו קיבל שמפו נגד
כינים, מי פה, קרם לחות ומסרק.
|
רציתי לעוף אל הירח
רציתי לעוף הרחק מכאן.
השמעתי קריאה אל הירח
השמעתי צעקה רמה.
|
רציתם להגיד לי
שזאת הפעם האחרונה
רציתם שאחשוב
שאין יותר מחר
רציתם משהו
שלא יכולתי להבין
רציתם ילדה אחרת
מושלמת מבפנים
|
קמת בבוקר
חזרת לישון
נזכר בעולם
שוכח לחלום
|
כבר שנים אני רושמת
במחברת מצהיבה
שנים אני כותבת
על עבר ומה היה
|
שושנה לבנה אחת
עומדת לה זקופה
מרימה את ראשה
מעל גל האבק
דוגלת על המשמר
|
|
|
"לא אכפת לי"
הציפור של ח.
לוין |
|
