|
"לפני מי אתנה את יגוני?"
-מקרה אבוד-
אותי לא הבנת
רגשותיי ריסקת
|
גאל אותי מבדידותי,
חמם בגופך את גופתי,
הפשר בחיבתך את לבי הקפוא,
גרום לי לשכוח מהעולם השנוא.
|
יש שביל של רגש,
יש שביל של היגיון,
ואני אבחר בשביל השגעון.
|
דימעה על פרצוף זרמה
אך על ריצפה היא לא נחתה
|
היו אשליות גם חלומות
יש כאב, יש אכזבות
מוזה היתה, לכתוב לי גרמה
|
הצער, הדיכאון והאומללות
אלה מנות חלקך
הן יהווה לך חברה, לא יעזבו את נפשך,
חיי איתם יחד או אבדי את עצמך.
|
גופי אחוז קדחת
עורי עולה באש
הגוף לא משתלט על להבות
|
רוח קרה נושבת על פניי
מעוררת אותי לאחר שעות רבות של חצי ערות
מפזרת את שערי האסוף
|
מילותיך הם כמו חצים מורעלים,
ננעצים בבשרי ואת דמי מרעילים
|
צבעים...הם קיימים בטבע ובאנשים. באנשים זה לרוב צביעות.
|
|
|
"מותק, זה לא
כמו שזה
נראה!!!"
ץ סופית נתפס על
ידי אשתו כאשר
הוא קשור למיטה
באזיקי צמר,
גופו הערום עטוי
סירופ מייפל,
שלוש שפנפנות
פלייבוי מבצעות
בו מעשים
מגונים, והוא
צועק להנאתו
"איזה כיף זה
לבגוד באשתי!". |
|
