|
"לפני מי אתנה את יגוני?"
-מקרה אבוד-
אותי לא הבנת
רגשותיי ריסקת
|
גאל אותי מבדידותי,
חמם בגופך את גופתי,
הפשר בחיבתך את לבי הקפוא,
גרום לי לשכוח מהעולם השנוא.
|
יש שביל של רגש,
יש שביל של היגיון,
ואני אבחר בשביל השגעון.
|
דימעה על פרצוף זרמה
אך על ריצפה היא לא נחתה
|
היו אשליות גם חלומות
יש כאב, יש אכזבות
מוזה היתה, לכתוב לי גרמה
|
הצער, הדיכאון והאומללות
אלה מנות חלקך
הן יהווה לך חברה, לא יעזבו את נפשך,
חיי איתם יחד או אבדי את עצמך.
|
גופי אחוז קדחת
עורי עולה באש
הגוף לא משתלט על להבות
|
רוח קרה נושבת על פניי
מעוררת אותי לאחר שעות רבות של חצי ערות
מפזרת את שערי האסוף
|
מילותיך הם כמו חצים מורעלים,
ננעצים בבשרי ואת דמי מרעילים
|
צבעים...הם קיימים בטבע ובאנשים. באנשים זה לרוב צביעות.
|
|
|
רבים שואלים
אותי, רוצה לק?
ואני עונה,
איכס, יש בזה
חיידקים.
אפרוח ורוד. |
|
