[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
גברת קברט, קראו לה.
היא הייתה השאיפה הבלתי ממומשת של כל בחור צעיר, וכל מה
שוויאגרה לא הצליחה לעשות לזקני העיר.

"בפעם ההיא, השטן התעלה על עצמו.
ההברקה הגדולה מכל שלו, וכל זאת, כמובן - דרכי.
אשקר אם אומר שהוא לא, במובן מסוים, האמן הגדול ביותר שראה
העולם..."

"אתה יודע..." עצרתי על מנת לקחת שאכטה נוספת - "אני לא מסוגל
לכתוב בזמן האחרון".

זה היה עסק מהיר.
בלי יותר מדי תכנונים מסובכים כמו בסרטי פשע אמריקאים.

זה כבר לא עובד.
לא כמו פעם.
שיכלת לשהות מתחת לפוך התלוי כמו אוהל על ראשך, עם פנס ביד
וספר מדע בדיוני מונח לך בין הברכיים.

לפני מספר חודשים, פגשתי את מוזה. הפגישה לא התרחשה במקום
מעורר השראה, מוקף נוף סוחט דמעות. לא, זה לא קרה באווירה
רומנטית וקסומה. את מוזה פגשתי בלילה בו הרגשתי בודד יותר
מתמיד.

ביום שפגשתי בשטן הוא לקח לי את החיוך. זה התחיל ערב אחד, כאשר
נכנסתי לחדרי. על מכונת הכתיבה נחה מעטפה אדומה עם כיתובים
בשפה לא מוכרת, בגבה רשום באותיות זהובות "גיהינום". שלפתי
בעדינות את תוכנה ומצאתי הזמנה לפגישה, מאת אדון לוציפר עצמו.
בחצות בדיוק, נכתב, ת

אני את שלי עשיתי, ובכלל... לך תסביר לבחורה שיש לך תסביך עם
התחת שלה כבר מכיתה י'. טוב, זה והעובדה שהיא חייבת לך
מיליונים על כל הפסיכולוגים שהלכת אליהם בגללה.




כשאני מקשיבה
לכם יש לי פריחה
בכל הגוף:
זה מהמוזיקה
שלכם או שזה סתם
פסיכולוגי?

צפיחית בדבש
מכה בג'וני
ופרעושיו


תרומה לבמה





יוצר מס' 75923. בבמה מאז 16/6/07 17:46

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ללואיס אופוס
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה