|
ילידת 88, אוהבת לחייך, לפעמים שוכחת
אוהבת לאהוב, אבל את זה תמיד זוכרת לעשות..
מאמינה בעולם ובכוח שיש לו..
מאמינה שכל אחד בעולם יכול להחזיר לעצמו את אמונתו
רק אם ירצה..
מאמינה שיום אחד, האמונה שלי תחזור גם אלי..
"למה הפסקת לכתוב?" הוא שאל.
"הפסקתי מה?" הבטתי בו.
"לכתוב, למה?" חזר על עצמו.
"איך אתה יודע שהפסקתי?" חייכתי אליו.
"אני מכיר אותך", פסק.
"לא, אתה לא", הסתובבתי בכיסא שוב ושוב.
"אל תשקרי לי", הוא עצר אותי.
|
Don't cry
Just look at me
you know I want to die
|
אני שונאת את העיניים שלך
והגבות והריסים
אני שונאת את הקול שלך
והפנים והשירים
|
רעש
אני שומעת רעש באוזניים
רעש
יושבת בשקט בינתיים
|
גורל אכזר ספר לי סיפורים
גורל אכזר הגד כמה מילים
גורל אכזר ספר לי הכיצד
גורל אכזר, נפחד הוא ונרעד
|
געגוע בלתי פוסק
לרגע בו אתה בי חושק
געגוע שכבר נאלח
געגוע לעד הוא נמשך
|
הייתי רוצה לדעת
למה אתה לא מקשיב?
הייתי רוצה לדעת
למה אתה תמיד מכאיב?
|
רציתי לכתוב שיר
על המקום בו אני נמצאת
|
יושבת ומחכה
שהבוקר יגיע
ואפסיק להקשיב
למילות הפחד שלך
|
אני לא צריכה בריאות
כי גם ככה אין
נמאס לי מתמימות
מביטה בין לבין
|
כואב לי הלב
הוא לא מתחשב
הלב לא נרגע
אתה משוגע
|
בראשי מחשבה מעניינת
ואני מדמיינת
ידך את ידי מלטפת
עוטפת
ואני מרחפת
|
אני אוהבת לנשק אותך בלילה, כשקר
אני אוהבת לנשק אותך גם כשטעמך מר
|
הלוואי וזה הכל בדמיון
וזה לא אמיתי
אבל הנה נשבר השריון
משהו קרה והוא לא יהיה איתי
|
אתה אבוד בתוך עצמך
לא מוצא מה טוב בך
נמאס לך לתהות
לא יודעת לאן לפנות
|
לא רוצה לשמוע יותר
את הקול של הכאב
לא רוצה לראות יותר
כואב לי כבר הלב
|
נאנחת, גונחת, צועקת
נכנעת לתשוקותי הסודיות ביותר
|
תודה לך
על זה שאתה איתי
אפילו שאתה לא יודע
אפילו שאתה לא שומע
|
אתה חי את חייך בתקווה לאושר, ומגיע לנקודה שאין לך לאן
להתקדם.
אתה זורק מילים באויר כמו נוצות ולא מבין שהכל מתבזבז לך...
|
|
|
הרטיבות שלך זה
מאוד נעים אבל
גם מה זה
מסריח.
ובכלל, איך
הגענו למצב הזה
שהאף שלי תקוע
פה???
זלמן הסקרן תוהה
למה העולם מסריח |
|
