|
אם אתם מצפים לקרוא פה שירים עמוקים ומלאי תובנה,
אולי פה זה לא המקום הנכון.
הכתיבה בשבילי היא דרך להתמודד, זה הכל.
ליאן איריס מיי ואנסטסיה בלאק, שגם הן יוצרות פה
בבמה חדשה, קרובות אלי ואני אוהבת אותן-שתיהן
מוכשרות (על ליאן כתוב בשבילך).
מקווה שתהנו ושתמשיכו ליצור
לוסי
והדשא רך
ואתה מלטף
איני יכולה לחשוב בצלילות,
הראש מרחף
|
אני אוהבת אותך
אין לי מה להכחיש
אך כיצד אפשר
בשבילך להמחיש?
בשבילך אני חיה
ואתה מתעלם
בשבילך אני פה
והלב לא פועם...
|
אבל לוסי רק ילדה
עם כנפיים שבורות
ממלאת את ליבה
בבובות ישנות...
|
והקוצים גדלו וחתכו בבשרך
הרעל שלהם נכנס לדמך
|
הגשם שוטף את כאביי
מכה בגופי חזק כדי שאשכח אותם
|
אני יכולה להיות
מציאותית
לא איתך
לפחות
|
קמה ועומדת
מסתובבת ומועדת
מנסה לרוץ אך במקום את תקועה
|
שום דבר דבר כבר לא יחזיר אותן
הן עצומות, שקועות הרחק בזמן
|
עם הגשם הראשון אני קמה
ומתחילה להתלבש
|
|
|
מכירים את הרגע
בדיוק אחרי
שנאנסתם, ולצד
הבחילה והגועל
העצמי יש הרגשה
של הנאה
חולנית?
זה הרגע שבו
אלוהים דופק
אותכם בתחת
אתאיסט בדילמה
ברגע של גועל
עצמי |
|
