|
שנים חלפו מאז הפעם האחרונה שראיתי אותה.
היא התרחבה מעט, אבל החיוך המבויש והעדינות המאופקת הזו שהיא
ניחנה
בה כמו קפאו בזמן. הוקל לי.
|
הלוואי שיכולתי לסלוח לעצמי
הלוואי שיכולתי להיות משהו אחר
מלבד הבנאדם המלודרמתי שאני
אבל הגשם פסק
|
|
|
תגידו, מה
שלומכם היום?
וזה שאינו יודע
לשאול |
|
