|
שנים חלפו מאז הפעם האחרונה שראיתי אותה.
היא התרחבה מעט, אבל החיוך המבויש והעדינות המאופקת הזו שהיא
ניחנה
בה כמו קפאו בזמן. הוקל לי.
|
הלוואי שיכולתי לסלוח לעצמי
הלוואי שיכולתי להיות משהו אחר
מלבד הבנאדם המלודרמתי שאני
אבל הגשם פסק
|
|
|
צריך לזכור
שתמיד יש נקודות
אור בחשיכה...
מהרוקדת
בחשיכה... ולא
לעוד הרבה זמן |
|
