|
שנים חלפו מאז הפעם האחרונה שראיתי אותה.
היא התרחבה מעט, אבל החיוך המבויש והעדינות המאופקת הזו שהיא
ניחנה
בה כמו קפאו בזמן. הוקל לי.
|
הלוואי שיכולתי לסלוח לעצמי
הלוואי שיכולתי להיות משהו אחר
מלבד הבנאדם המלודרמתי שאני
אבל הגשם פסק
|
|
|
נשמות של רוקרים
זה מעדן, אבל
מה, כל אחת
ממסטלת שבוע
לוציפר שופך את
השעועית |
|
