|
שנים חלפו מאז הפעם האחרונה שראיתי אותה.
היא התרחבה מעט, אבל החיוך המבויש והעדינות המאופקת הזו שהיא
ניחנה
בה כמו קפאו בזמן. הוקל לי.
|
הלוואי שיכולתי לסלוח לעצמי
הלוואי שיכולתי להיות משהו אחר
מלבד הבנאדם המלודרמתי שאני
אבל הגשם פסק
|
|
|
כמה אבסורד. אני
שונאת אותו עד
כדי כך שבא לי
לבעוט בו כל-כך
חזק בחלקה
האחורי של
הברך.
אבל הוא כל-כך
חמוד.
אני מאוהבת...
(מזוכיסטית
מלידה) |
|
