[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היוצרים המוערכים על ידי לטם שלוי
הכל בדיה.
עטופים ברשת של קוי מציאות, המטריקס שולטת בנו.
עד שלא יוכח שאני הוא החושב, לא אוכל להוכיח כי אכן
אני.

לאחרונה (כבר כמה שנים), שאתר 'במה' (כלומר, אני לא
מאשים אף אחד, יש כאן פנייה לאותו גוף וירטואלי, הרי
אין באמת מציאות...) מוסיף בתחתית כל יצירה משפט
מעין "כל קשר בין יצירה זו לבין המציאות הינו מקרי
בהחלט, וכו' וכו'". כיוון שאין באמת מציאות, הרי
שבעצם אין לי שום טענה כלפי אף אחד (שממילא הוא לא
יכול לשמוע את טענתי...).

אבל, לו אי פעם אוכל להוכיח כי אני הוא החושב,
וממילא אני קיים, ולכן כל העולם,
עבור אותו עתיד בדיוני דמיוני, לא מציאותי, אני רוצה
להצהיר כי בדם ליבי כתבתי השירים, וכי הרקע לכתיבתי
הוא חיי כאן, על פני האדמה הטובה והנוראה הזו.
כעת לפתיח, כמו שפתיח צריך להראות:

כמו רוב בני דורו, נולד גם הוא בתחילת שנות
השמונים.
גדל והתחנך בטריטוריה הפרובינציאלית הצפון מזרחית.
רואה עצמו טריטוריאלי גם היום, ופרובינצאלי ברוב
הוויתו.
נמצא בסוף שנות העשרים, כמו אותם מחבריו שזכו לעבור
את שנות התופת, כמותם איבד אולי גם הוא חלקים
משפיותו (הדבר יתברר רק בעוד שנים רבות, אז נדע
כולנו מי אכן אינו שפוי), וחלקים מהמעגלים השונים
שנותרו מדממים בג'נין, חבוטים על כבישי הצפון, או
שפרשו להם מהלבנטיניות החונקת.
לאחרונה חווה כמה שינויים רציניים שגרמו לו- שומו
שמיים והאזיני ארץ- לשנות את הפתיח ב"דףיוצר"
שלו...
הכתיבה בגוף שלישי מאפשרת לו פרספקטיבה מסוימת,
שאינו רגיל בה, ומבט מיוחד על חייו.

ברגיל, הכתיבה עולה לו במאמצים מרובים, שהרי גם
בדיבור "שוטף" נתקע לעיתים, מחפש את המילים
המתאימות, דרכי הביטוי. שלא לדבר על פן מסויים של
פרפקציוניזם.

פעם כתוב היה כאן "מחפש אהבה" היום-
פשוט, כל כך פשוט,
רוצה לעוף.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
(הוא) (מרים מבט...) בחורה חמודה שם... ואתה אוהב את הטיפוס
הזה, אתה רק לא יכול לדעת אם היא דתייה למרות שהיא נראית
צנועה... חולצה ארוכה, מעניין מה עובר עליה... מעניין מה עובר
עליך, חמור! מה אתה יודע ומה אכפת לך... מעניין איפה היא
יורדת...

"באהבה כמו במלחמה"
כותב סגן עדו לחברה שלו.
רק עכשיו הבנתי מהו הסוד. "חתירה למגע."


לרשימת יצירות השירה החדשות
ואני חצי אדם.
הן רק אתמול לא היה
דבר
מלבד
תהום ובדידות ורוח

וילדינו הגדלים
נוזלים מבין אצבעותינו

ארספואטיקה
הדחליל של השכנים לא יוצא לי מהראש.

היית לי חלום.
את לי חלל,
את לי חלום,
היי לי חבל טבור.

כל פעם שמצלצלות אזני לשמע רעמי המלחמה
כשבוערות עיניי מהמראות

ידעתי כבר בתחילה.
ראשונה פרפר לבי לשמע פעמי המלחמה.
בשנייה נקרעת ממני ורושם של סדק נוצר בי.
כאשר בישרו לי כבר ידעתי.

אלוהים
ארוך ויבש היה חי
הקיץ הזה

הדרך העולה מעגלות
גורמת לגופי להתמסר לכח

בעצם לא עשינו כלום...
אולי משום כך?

מילים מילים מילים
ואת לוח שיש
גדול ומוצק ובהיר.
מי יתנני

ישר אל זיכרון הפלאפון, אני כותב
שירים בלי משמעות.
אני אוהב אותם קצרים
עם טיפטיפונת רוחשטות

אני כותב שירים למגירה, להארד-דיסק, למחברת,
לאיפה שתרצו.
לפעמים הם נכנסים ישר
לזיכרון של פלאפון

אני לא יודע אם אני יודע לאהוב
אני לא יודע אם אני אותך.
כזה אני.
ומה אתך?

תמונה של חורף

ישנו לרגע לנוח בין צעדי הריקוד המסובכים
של...

כשירח טובע בים של שמים

קרעי עננים -
בשמים זרועי כוכבים




"כן"

מתוך: "גידי
אומר 'כן'"


תרומה לבמה





יוצר מס' 11264. בבמה מאז 10/3/02 5:20

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ללטם שלוי
© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה