|
על ערש דווי אני שוכב
והכאב על גבי בשיא המהירות רוכב
|
דמדומי השחר כבר עולים
את הלילה החשוך הם נועלים
בשקיעת החמה אמש הייתי עדיין נער
ואת פתחת לי את השער
|
הרים שאינם גבוהים לטיפוס
נהרות שלווים שאינם סוערים לשיט
ואני בתוך יערות עד שאינם מיועדים לקיט
|
צלליות במים עכורים שאותנו מרמים
את בשבילי מתה לעולמים.
|
לכאוב ולצעוק
להיפגע ואז לכעוס...
שמתי את פעמיי לעבר מעיין המשאלות
אל מול עיני עוברים הם בדמיהם
שבורים ועייפים שבים לבתיהם.
|
שדות ירוקים שותים מים בשקיקה
ועליי נגזרת משמיים שחיקה
בצורת על אדמתי כבר שנים שוררת
חסד ורחמים אני זועק בקול
|
זה לא אני שצוחק שם
אני לא חש בטוב כשאני עם כולם
רוחי נודדת מעל אוקינוסים שלווים
|
עידן חדש מחכה לפרצה
מלכות השלווה התנפצה
לחץ, דאגות וקולות בפתח
רעשים רמים נשמעים וגם מתח
|
מול חופי הים התיכון עצרנו
אש בערה בי ותשוקה שלטה בי
והינך אדישה למראה הסנה הבוער
מפזמת לעצמך לחן מנער
|
חץ פילח את ליבי
ודמעות זלגו על לחיי
כקנה רצוץ נותרתי ומסביב דממה
|
|
|
והוא היה נחמד
כזה, והיה כיף
לדבר איתו,
וכמובן הוא נראה
טוב והיה ממש
חזק, אבל
כשפגשתי את אבא
שלו ידעתי שאי
אפשר, אני לא
אסתדר איתו
חברה לשעבר של
רמבו 2 מעלה
זכרונות |
|
