|
יום אחד, היא חזרה מבית הספר והביטה במראה. עיניה היו עליזות
ויפות, כפי שמעולם לא זכרה אותן. באותו יום היא קיבלה "מצוין"
על החיבור שכתבה.
|
שיקרתי,
כשלכולם אמרתי,
שאותך לא אהבתי
|
|
|
- בובה, בא לך
שנייה להכנס
איתי לאוטו?
- לא, תודה.
- נו, בואי נעשה
סיבוב.
- לא, תודה.
- נו בואי, רק
סיבוב קצר.
- קצר אה? אז
באמת לא
תודה.
נשבעת לכם, זה
באמת קרה |
|
