|
''קמתי בבוקר
פתחתי חלון
חיוך ענקי
לעולם הגדול
כשהשמש מלטפת
בכזאת עדינות
הכל נראה כל כך פשוט
אם השמש נפלה
אל הים הכתום
אם השמש שלך
נעלמה לה פתאום
חכה לה בחוף
ואל תפחד
לך עד הסוף ותן לי יד''.
|
"חוזרת אל עצמי למעגל שלי
לאט לאט איטי אני פשוט אני
נוגעת בעצמי מולי עובר מולי
ולא חושבת שום דבר
לא משתדלת לשום אדם
ולא כואבת דבר, רק קצת מתגעגעת
יושבת בחצר מאחורי העץ
מנגנת שיר
וקמה להדליק את המדורה שלי
להתכרבל כולי ברוח הלילית
מה שעובר זה העכשיו
אני אוהבת את הזמן
כלום לא קורה פה, רק מה, קצת מתגעגעת
ואם אנ'לא יודעת מה
ואם אנ'לא רוצה דבר מה
ואם אני לא יודעת מה יהיה
אז מה, תודי שזה יפה
איך הבלבול הזה עושה לך קצת נעים
הכל מלא חיים
תנודות ושינויים
גלים ונחשולים
רעש וצלצולים"
(יהודית רביץ)
לא מצאתי מילים אחרות.
ראשי התרומם בתנועה בישנית, כמו יצור קטן ומבחיל שנזרק לפינה.
פרץ קט של רוח עשה את הדמעות הרכות לצריבה חדה, רגעית.
ישבתי שם אולי שעה, מעט יותר אני חושבת.
כל כמה שניות גופי נרעד מקור ואז שוב, מבלי שהופתעתי, מצא
לעצמו נקודת חום נוספת.
|
מיליוני נשיקות
מיליוני חיבוקים
ליטופים
גיפופים
מילמולים מתוקים
|
נימפה קטנה בתוך פרח נמה,
יצור כה פלאי, סקרנית חכמה,
אוחזת באצבע, מסיטה שערה,
נושמת את ריח עלות החמה.
|
ילדה שלי, מלאך, תפסיקי כבר לבכות,
כה צורב בלב לראות את הדמעות.
ילדה שלי, יפה, מספיק כבר לייבב,
על החיים שלך, על ילד לא אוהב.
|
את הדברים שאתה מותיר אחרייך אני אוספת אחרי שהלכת
אני אוהבת לאסוף את הדברים שהשארת אחרייך, ששכחת
|
אהוב שלי יקר
אהוב שלי מתוק
כל דיבור קצרצר מוביל לפרץ צחוק
אהוב שלי מקסים
עיניך כשקד
רוצה בך לגעת
אך כל גופי רועד
|
|
|
מה ההבדל בין
אלוהים לשטן -
יחסי ציבור!
שאלוהים עושה
משהו רע - "דרכי
אלוהים נסתרות"
אבל שהשטן -
"נו מה אתם
מצפים מהשטן?" |
|
