|
אנחנו אוהבים להכנע.
למרות שהבשר הזה בנוי על הונאה-
אנחנו אוהבים להכנע
כאשר אתן משתינות לכן בישיבה,
כמו נסיכות,
אנחנו,
כמו משרתים,
חייבים לעשות את זה בעמידה.
אנחנו אוהבים אתכן מתוך עלבון נורא.
(מכריז) מקומו של לב רחמן
בחזה עם שדיים,
זה ידוע.
("אלף עיניים"-ייסורי איוב ואחרים, חנוך לוין)
צחוק אפל היה המאסטר הנחשק ביותר בממלכת המאסטרים, קומתו הייתה
גובהה, שיערו היה בהיר, אם כי לפעמים מגולח, עיניו עיניי סופת
גשמים וברקים, כתפיו רחבות, ידיו עבות ומוצקות מלאות בוורידים
כחולים בולטים, כפות ידיו בעלות עצמות בולטות ומחוספסות
המחזיקות את השוט
|
ערב אחד נשפך אל תוך שעות הלילה המאוחרות ביותר, כשהעיניים
נעצמות, הגוף רועד. ואתה, אתה בחרת לבקש סיפור, אני החלטתי
לספר.
היא לא ידעה לאן, אבל הייתה בטוחה שיש שם משהו..אורו הירוק של
ירוק העיניים שלה.
|
אם הייתי מיוחד,
את שירי אלוהים היה יודע..
אם לא הייתי סתם,
את תפילותיי לעולם היית שומע.
אני רואה מלאך, שחותך את גופו הרך,
כל טפות דמו נשטפו עליי...
ורק אילו, הייתי מיוחד,
היית יודע שאני לבד..
|
כמעט מבוגרת, מלאה בחתכים, כל חתך אחר מזכיר לה לאור הנר איך
הם היו נאהבים.
דם האהבה, הם לעולם לא הבינו מה משמעותה..
קרעה שורפה, כמו באותו הלילה שהעזה להקריב את דמה בשבילו.
כשידיו הקפואות זרמו על גופה הלוהט מדם,
|
התחושה המוזרה, השימלה השחורה,
עינייה כים לאחר הסופה....
|
ספר לי סיפור לפני השינה
עוד לפני שאני מעזה להכנס איתך למיטה
ספר לי על הפיה שאותך לקחה
|
מרוב יופי הם לא שמים לב.
מתקלפים במים
נמחקים בטיפקס
|
כשאת שרה כל העולם שותק....
|
פרח לבן מוצף בעיקולי דם
אדום כמו חוט השני
|
בעיניים אדישות של אבק קסם צהוב
שחררתי את כל החוטים
הרגשתי נעלמת
|
11.2.1856
אהובתי הקוסמת, יש לי וידוי.
|
|
|
רציתי עוד וזה
נתן לי יותר...
הפודלית בבאסה |
|
