[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









ICQ 53311307 53311307
אל היוצרים המוערכים על ידי לורו של היער
איני יודעת כיצד כותבים שירי אהבה...
כל שאני מבינה הוא שהעפרון, עליו לזוז במקביל
לגבולות הדף ומה שבפנים...
אחרת יש אהבה אבל אין שיר.

שירי אהבה קל לכתוב כשאהבה אין...
כך זה הגיוני יותר,
ניראה יותר לעין...
כאשר יש פנטזיה קל מאוד לתפוס אותה בשתי ידיים,
אבל אם היא הופכת למציאות...היא כמו אויר,
לי אין את היכולת לכתוב על אויר,
אני מרימה את הוילונות הכבדים מדי פעם בפעם לראות
ניצוץ קטן של עצב שאולי אוכל לתפוס בחיצי עופרת
ודיו...
אבל הם חמקו ממני לאחרונה...
והוחלפו בטוב...טוב שכאשר אני בגפי נמאס עלי...
אבל בעצם...
רק גיליתי שיש  יותר טוב בעולם הזה מכפי שחשבתי....
אפילו אם הוא קצר או ארוך...כשהוא קיים הוא נצחי,
הוא נצחי גם אם נמשך לשתי שניות...

ואולי צריך להתרגל גם אליו...




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
אמונה
בכל מקרה...הזבן,
הזבן היה תוהה לא פעם לגבי אלוהים...הוא היה נשען על דלפקו,
מביט למעלה מתחת למגבעתו השחורה ותוהה איך איש אחד בפנטהאוז
אחד מצליח להשתלט על קרטון חלב שלם ביום...כל יום...
אבל בכל פעם שראה את חיוכו של אלוהים היה מוותר על לשאול ופשוט
מברכו בי

סיפור ילדים
ישנם אנשים בעולם...שהאגו שלהם יושב להם על הכתף,
הוא ענק עם מבט מטורף ורק מחפש איפה הוא יכול לעלות עוד קילו,
או שניים...ומאיזה אגו אחר הוא יכול להיות יותר גדול...
אגו מהסוג שאוהב להריח מושבים של מכונית חדשה...

ג'ננה
כשלונגי מת ממנת יתר, אמרתי לכולם שמגיע לו...
שמגיע לו לחזור כזבוב כדי שמישהו יתלוש לו את הכנפיים...
אבל מבפנים, ליבי נקרע...ודהיתי עד שהפכתי לצל...

אבי,
הוא אדם מגוחך,
לטענתו היה כי הוא לא מאמין במה שאינו רואה...ובהגדרה זו כלל
אף את הפיל...
אבל את השם היה מברך ללא הרף ולפי הבנתי גם אותו הוא לא ראה
מעולם...
עובדתית שתרשים של אלוהים עם כנפיים לא עלה בסף דעתו,
הוא היה כמעט בהלם רק מעצם הרעיון...


לרשימת יצירות השירה החדשות
הרהור
הנהר פסק מלזרום והתכסה תיל,
בעיני נפשם כולם ראו רק אלוהים,
ואני ראיתי אני...
ארעית ומקרית בין הנעצבים.

הרהור
והגעתי...
מן השנים אשר לא האריכו עלי,
מן הצעדים הלא נמחקים במבואות עיני,
ערגתי לעצמי,
אשר מצאה אותך...

בדידות
למען הבדידות,
נצרכת נפש חיה

והקולות לאיטם מתנדפים,
אין הדבר שהוא יותר קיים,
מן הים,

אהבה
ביום מן הימים אמצא אותה...
את עצמי.

לצוד את המילה,
לצוד אותה לקישוט הדפים,
כפי שצדים חיות לתלות ראשן על קירות ריקים,


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
או...
לחכות,
ולהמתין,
ולהביט,
להבין,
לבחון,
לנהוג בהגיון...ושבינתיים...הרגש ישתלט על ההגיון וההגיון יאבד
את הצפון והמצפן יתחיל להתמגנט לשמיים...




מי האחראי לזה
שאני חיה?????






אחת שלא מרוצה
מזה שהיא חיה.


תרומה לבמה





יוצר מס' 9979. בבמה מאז 29/1/02 15:23

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ללורו של היער
© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה