|
מרחוק, אשלח חום
אל נשמתך, אל לבך.
עוד נושמת נוכחותך בחיי.
|
אז נבנה מזבח.
והייתה גם עולה
ובין קרנות
זבח
|
בשתיקה שבינינו
יש הרבה מילים.
בשתיקתי שלי -
קבור בכי.
|
טרם לכתו
מתעכב עוד שנייה
מביט בלבה שזינק לעיניה.
מחבק במבט כחול
אומר הכל -
המחר אהובתי, אינו שלנו.
|
מאחורי הותרתי
אלף צחוקיך
אך אלף שיריך
גלו עמי.
|
|
|
אושר, כמו
חיינו, הוא מצב
זמני בלבד,
שעתיד להשתנות,
כמו חיינו, לפני
שנהיה מוכנים
לכך |
|
