|
אחת מתוך אלף. כמוה תמצא ברחוב עשרות. לא מסובבת ראשים אחריה,
לא משאירה רושם רב. אחת.
הולכת ברחוב עם האוזניות באוזניים. חיה בתוך סרט. הדיסקמן נותן
לה פסקול.המצלמה משוטטת על פני הרחוב ונעצרת בה. אקסטרים קלוז
אפ . אפשר לראות את האישון השחור בעין מתרחב.
|
בפנים, עיניה מסתגלות לחושך. החלון סגור. האוויר דחוס. כאילו
לקחו שבעים וארבע שנות בדידות ודחסו אותם בחדר וחצי. לשבעים
וארבע שנות בדידות יש ריח חריף כמו הרבה דמעות וזיעה וכדורי
נפטלין לשימור זיכרונות. היא תוהה בינה ובין עצמה כיצד מריחות
עשרים ושבע שנות בדי
|
פעם היא רצתה להתחתן איתי . זו הייתה תוכנית מגירה שלה למניעת
חיים שלמים של בדידות. היא תתחתן איתי ואני אבין אותה כל חייה.
כי אני היחיד שמכיר אותה. "אפילו נעשה ילד", היא צחקה, "לא
אכפת לי לשכב אתך פעם אחת בשביל ילד. אבל רק פעם אחת".
|
אבא מכופף לי כפיות. מאז שאני קטנה. כל כפית שחולפת לידו הוא
מכופף.
פעם אחת , איזה כף במטבח לחשה לי בסוד שכל פעם שאבא שלי עובר
במטבח היא רועדת. אמרתי לה שלא תדאג, אני אדבר איתו. אבל זה
לא עזר.
|
"את עושה טעות חמורה, גברת דור, טעות חמורה! אי אפשר לתת לילד
לגדול ככה, עם תינוקת מתה בת חצי שנה מחוברת לו ללב!"
אבל אני הבטתי באורי וידעתי. ככה הוא רוצה.
|
"תבחרי קלף!" , עוד הפעם הוא התחיל עם השטויות שלו. "תעזוב
אותי כבר, אין לי כוח לקסמים שלך עכשיו". מאז שאני זוכרת את
עצמי, אני בוחרת קלפים. קלפים מקופסאות אדומות, קלפים מקופסאות
כחולות, פעם, אפילו בחרתי קלף מחפיסה עם נשים ערומות מאחורה.
מה יצא לי מזה שאנ
|
חילופי הדברים שלא נאמרו
עוד נותרים עומדים בחלל,
כמו דקירות בכף יד רדומה,
ברגע שהדם חוזר לזרום.
|
הגוף יוצא לנער את עצמו
בעוד בית קפה חסר טעם.
לא חדר הכאב
גם הפעם.
|
קצות ציפורן לבנה
חורטת
קורות משיכתי אליך
על עור גבך
חשוף.
|
לו השלת ממני כאביי
כמו פרמת כפתורי שימלותיי.
בקריעה.
|
ואחרי כל אלה
ועוד
לא מצאתי
בך
נחמה.
|
סורגים
אילו היו לחלונותיי
לתחום טירופי
בין כתלי החדר הזה.
החדר הזה בלבד.
|
על שולחן כתיבה רחב
שרועה מפוסקת
אצבעות של גבר זר
חורטות בה
סימני פיסוק.
|
שנינו ישובים למדרגות
של מצפה כוכבים .
אתה מתאר באוזני תיאוריות על חורים שחורים.
כוכב שביט נדיר חוצה את שמי הארץ.
|
ולא נותר בי כלום
וכל מסמניי התפזרו ברוח
ותווי פניי נמסו לשכחה.
נשיותי נשקה לקו המים
וטבעה בם.
|
אל הארכיון האישי (9 יצירות מאורכבות)
|
|
תראה! מטוס!
חסה מהשטחים
מנסה להערים על
זה שמאשר את
הסלוגנים |
|
