|
גם עכשיו שאנחנו שוכבים על הריצפה מדממים הוא שולח את ידיו
המיוזעות אל הפטמות שלי.
|
אני נוסע באוטובוס ברגעים אלו ממש. כולי חרדה שלא יעלה פיתאום
איזה ערבי בעל חזות אשכנזית שמסתיר קלימגור בתוך הרקטום שלו
וכל שאיפתו בחיים היא לקחת אותי איתו לפגוש את בורא עולם.
|
מנענעים את האצבעות הקטנות לפי הרעש של הגלים. לא היה איכפת
להם מכלום באותם רגעים טרופים של אושר.
|
ובלילות כשכולם כבר ישנו הוא תמיד היה חוזר אליה...
|
|
|
המליון הראשון
הוא תמיד הכי
קשה
אדולף |
|
