|
some are born to sweet delight, some are born to
the endless night.
ברחנו משם, בוכיות ועצובות, ונכנסנו הביתה. ידעתי שזה לא יהיה
רעיון טוב לצאת החוצה היום, יכולנו להיות רק שתינו. ג'ני
מאוכזבת ודחויה, היא מתיישבת על הספה , מחבקת את ברכיה ומתחילה
להתנדנד קדימה אחורה. היא לא מבינה מדוע הילדים האחרים שונאים
אותה.
|
זיכרונות רחוקים, מודחקים החלו לקום לתחייה בתוכי ופעמו חזק
יותר עם כל צעד. הרגשתי כאילו שהזמן שינה כיוון והחל לזרום
אחורה, ואיתו אני, נכנס עמוק יותר לתוך העבר. העבר, אשר כמו
רוח רפאים חיוורת עמד מולי וניסה להשתזף בשמש האביבית החמימה,
אינו מודע למותו ביער
|
"אתה יודע", אמרתי לו לאחר רגע של מחשבה ולגימה מעודדת אומץ של
בירה, "אילו יכולתי לבחור רק רגע אחד, רגע אחד שבו הרגשתי
מאושרת ולקחת אותו איתי אל הנצח, הייתי בוחרת ברגע זה".
|
העולם המשיך קדימה, לעבר העתיד המנוכר, ואנה ידעה שלא תוכל
לשנות זאת, לא משנה עד כמה שהיא מסרבת להרפות מהימים, עליהם
קראה בספרים.
|
לו הייתה זאת אגדה, מישהו היה מוצא אותה. לוחם דרכים קשוח היה
אוסף אותה אל זרועותיו ומביא אותה אל נווה המדבר אליו היא כה
משתוקקת. היא הייתה שותה לרוויה ממעיינות צלולים, והם היו
מתנשקים בצלו של עץ דקל זקוף.היא לא זוכרת מי היא, היא תהיה
חופשיה להיות מי שהיא ת
|
קבענו להיפגש כעבור שעתיים בפארק שקרוב לביתי, אולם הייתי
מוכנה הרבה לפני הזמן וירדתי למטה, עטופה במעיל עור בצבע שחור
שסירב לספוג את טיפות הגשם המזעריות, ואילו אני מבחינתי השארתי
את המטריה בבית וטיילתי בנחת ברחובות הקטנים והאפורים, מתבוננת
לתוך חלונות ראווה
|
Recovery of unknown, and the dead walk again
Inside bodies and smiles, inside waters and pain
|
Moments before my skies turned blue I looked into the eyes
of gloom
And there it was my inspiration weaved though alleys of
burned oaks
|
Her ghosts hunting each other in my brain
Dead sells of her fade into my flesh
|
And I almost like it how they all feel so utterly vain
Mock me gently, with your persuasive hollow claims
You never felt like home anyway
|
I am rotten within
Thoughts like penicillin
Purifying translucent skin with an absence of light
|
Imagination beautifies the rotten waves of pain that runs
under my skin
And there it hides, inside my veins, and circulates in vain
inside a dead man's body
With every beat, just more defeat arises from the past to
be
And I become another cell in a mac
|
Now the satellites have departed
In search of peaceful planet solitude
Before a new life has started
The sand had spread upon my sharpened interlude
|
You are shroud in shades of beauty
Not disturbed by thorns so deep
|
If it was up to me I know I'd follow
Into places where flesh carries no names
Skies are planning the moon of tomorrow
|
כמו תמונה ישנה ומקומטת,
מתמוטטת
לאן?
אני מניחה שהחיים הם רק עניין של זמן
|
אני מרגישה כמו סדין שקוף, מנוקד בחולשות רבות גוונים
והמיטה כל כך עירומה, אני כבר לא באמת נושמת
|
מחול של התפכחות, הסירו את המלמלות
צבא של אדריכלים מסרטט לי חומות
עליהן אגלף מילים עקרות
שחלמתי תחת הורדים
|
כמו מפת שבילים מרופטת סוללות את דרכי אל תוך חצר הפרגמנט
ושם נבלעתי בין חלקיקי האמת
הקשיבי לי
|
דממה קפואה של מרחבים שנסוגו אל תוך ראשי
והסתגרו עמוק בתוך
מגירת החלומות הלא ממומשים
|
כמעט בלתי נשמעת
כמשק כנפיים של פרפר
בצנצנת מרוקנת של סוכר
|
פעם, לגשם היה ריח שונה
ריח של סיגריות בתוליות ורעננות אפרורית
|
חיבוק של בובות פרווה מרופטות ושומרי סף מפלסטיק
מגוננים עליי מפני זריחה סרקסטית, אשר בזדוניות שאופיינית לחום
כמעט-מלאכותי
|
זה מדהים אותי, העומק של הבארות האלו. לבנה אחר לבנה אתה מתאמץ
כל כך חזק לבנות מסביבך חומות כדי למנוע מעידות קטנות במדרגות,
ואז אתה נסוג את תוך החלל המרובע שנוצר ומגלה, ששם מסתתרת לה
התהום האמיתית.
|
אל הארכיון האישי (10 יצירות מאורכבות)
|
אני מצהיר בזאת
על הקמת מדינת
ישראל
(ג'ונסון עובר
במכס) |
|