[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








ברוכים הבאים לאתר שלי..כאן תוכלו לשעה קלה להכנס אל
עולם אחר ..ארץ חלום ואגדה..תוכלו לקרוא על מכשפים
נסיכות ...על פגישה מוזרה בין הירח והשמש
הגדולה...תוכלו גם להכיר את גל ילדת הים ...וגם מעט
להנות מאירוטיקה רכה..ואיך לא גם על ארצנו הקטנה..
אז בילוי נעים וביקור מהנה..ואתם מוזמנים גם לבקר
בפורום שלי פרפרים הם חופשיים בהייד פארק..
ולהמשיך לרקום איתי עוד ועוד אגדות סיפורים
וחלומות...

שלכם גל
ילדת ים ואהבה..




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
כל לילה חלם דמותה יופייה שראה שם מול הים
מול צווחת השחפים....

היא תמיד אהבה שושנים אדומות.......

אלבום תמונות ישן
מקומט מצהיב
עמד על האיצטבה הגדולה
מביטה בו אך פוחדת לפתוח
את אותה תיבת פנדורה ישנה...

אל תכתרו לי כתרים .....

יש כאב שאפשר לשים עליו פלסטר....

אנו נפגש כן מחר בשש..בשש אחרי המלחמה!

הוא קרא לה מתוקה
יקירתי..
מילים מילים מילים
האם הן באמת לעברה..

אתה כן אתה כך היא מלמלה לעצמה שם מול חבריו...

וכשכוכב ראשון עלה הוא ידע בליבו ...היא ידעה בליבה...

אלף פעמים הבטחתי לעצמי..
לא עוד..
זהו איתך לא יוצאת יותר לשום קרבות..
גמרנו..

פעם מזמן עת היינו ילדים

והרי הבטיח
אמר לה
חכי לי
אני אגיע
אשוב אלייך ילדה

הוא אהב את הים... היא אהבה פרחים...

ואתה תהיה לי המנגינה..
ואני אהיה שירתך..
ותכלת השמיים תהיה לנו כיפה..
והאדמה שמיכת אהבה..
ואנגן עבורך בשבילך את השיר הנפלא..
ואפרוט על כל מיתר בליבך..
אשיר לכבודך..

ואל הים תלחש את שמו...

היא ירדה אל החוף כמו פעם ...
לשכשך רגלה רק זאת ביקשה...

ליבי ככינור יד ישן רוטט מענג...מחכה רק לך

לפני הרבה שנים..חי לו במדינה רחוקה מכאן ..
אולי בסין אולי בהונולולו מי יידע..
חכם זקן ..
כן כן שם היה יושב וכותב ספריו..
ושואל את עצמו בשביל מי

שבת בבוקר יורדת לאט לאט מהמיטה...
שקט בסביבה...
פותחת ארגז ישן נושן...
מחפשת שם ספר שקראתי מזמן...
מחפשת גם קצת תמונות ישנות...

היא הגיעה לבדה עם גיטרה ישנה..
סומק בלחייה..
מבוכה על פנייה...
למקום ישן לא מוכר..
אך ידעה שאולי שם יתחילו חייה...

קול פסיעות נשמע בחדר המדרגות..והעירוני משנתי העמוקה...


לרשימת יצירות השירה החדשות
מסכה מילה קטנה..
מוזרה..
מילה קשה..

מחשבה חולפת בראשי..
מראות

אור הנר נמהל בדמעתה הכבדה...

תמונות ליל אמש עמדו מולה....

אמא פעם סיפרה לי מזמן
על ילדה מוזרה שהגיעה מאי שם..
רבים עלייה סיפרו ודיברו..
רבים אותה חיפשו ..

רוצה ללטף את פניך היגעים
פניך הרכים
מעמל יומך
מאבק דרכך

הוא הגיע משום מקום
נדד ברחבי המדינה......

הם היו שלושה חיילים במדים ...שנחטפו בבוקר אחד..

ימים שלמים היא ישבה בחדרה,
לא ידעה מה טוב מה רע,
ישבה חלמה בהתה,
בין שמיים ים הר גבעה,
היא הופיעה מולה,

ביום בו ראיתי אותך,
ביום בו מצאתי אותך,
היית מכונס בתוך עצמך,
לא ידעתי אם אתה בוכה,
או צוחק..

את יודעת יש לי סוד כך הוא אמר לה ברגע
שכף רגלו נחתה בדירה הקטנה...

הוא הביט בעינה..
השפיל מבטו
שם בצד
עומד אותו פסנתר ישן מוכר
כמה רצה ללטף שיערה

רבים עליך כתבו
שוררו
סיפרו ואף תיארו
בפרטי פרטים
במליון סיפורים
על ילדותך
על עולמך

הוא חיכה לה כשירדה לאיטה..
מכנף המטוס שהביא אותה כמידי שנה..
אליו ביום הולדתה..
אך כשירדה מהמטוס לאט לאט..
מנסה להסתיר מפניו את האמת המרה..

התרשה לי לרוות צמאוני מבארך...
התרשה לי לרוות צמאוני עד שוכרה...
התרשה לי ללגום מיינך ..
לשתות מכוסך ...
ללגום עד סוף מתמימותך..
ללגום מאהבתך..

מניחה ידי בידך..
לוטפת זרועך..
מביטה אל המרום

הרימי ראשך אשה..אל תפחדי כך לחש מולה..

ואלוהים ברא את העולם בשישה ימים...
יצר את האדם ונח...
חייך ואמר את מלאכתי סיימתי...
את עבודתי גמרתי..
ומצלם אלוהים בראתי אותך האדם..

למלך שלי!
כן לך!
רוצה להיות ממלכתך

והלילה רחוק אתה..
ונשיקתך רחוקה..
חיבוקך..
חומך..
גופך...
ליבך...
זרועותיך לא על כל גופי..

מהו אדם...

הם ישבו חבורה של עשרה
שם בשדרה הרחוקה
מול בית ספר התיכון

עוד מהיותנו תינוקות ברחם אמנו
השארנו את חותמנו
איך תמיד היינו מאזינות לו בשקט ברחש
האם יבעט ויראה שהוא פה איתי
האם יחריש

שנים מנסה להבין משמעות של ילד..

היא רוקדת על במה
כל לילה בין שקיעה לזריחה
הם יושבים מסביב לבאר מביטים
משתוקקים
רק לגעת בה

מנסה לא לחשוב על המילים הללו
הן רק מביאות לי עצב בלב
מביאות תוגה
מורידות מעייני דמעה

הם מצאו את עצמם יושבים
מביטים אל המדורה
אל הזרדים הישנים
היא רצתה לספר לו מחשבתה
רצתה לספר לו את סודה

כשירח כחול פגש בשמש אדומה..
הם החליטו לקבוע פגישה בשדירה..
אותה השדירה שנמצאת בשביל החלב...
בין הדובה הגדולה לדובה הקטנה..
חשב הירח מה אלבש לכבודה..
לכבוד המלכה האדומה..??

ארוטי
צמרמורת חולפת בגופי..
בוערת תשוקתי..
פטמותיי זקורות..
ללא בושה..
תחושה אלוהית ...

דואג כך בלי משים..
לשלוח אותנו אל דרכינו..
אוי לבושה שכך אירעה..
ואוי לזו המסיבה...
לא נבוא יותר אל ביתו של הלה..
בזים לו אנו נורא..

מילים מילים מילים
לחש מול שערה
מילים מילים

מילים מילים פשפש בהן עוד ועוד..
ובכל פעם תמצא בהן נפלאות..
מילים על אהבה..
על תשוקה..
תאווה...

שפתיים נוגעות לא נוגעות..
מתקרבות חוששות..
רק עוד רגע קטן..
רק עוד רגע קל..
והן יצמדו..
יגעו..

גשם ראשון הופיע
הכה על חלוני...

זה כבר כמה שעות עומדת היא במטבח מקדיחה מחשבתה....

חלמתי על פרחים..
חלמתי על ציפורים

טיול בשניים
בכיכר פריז הישנה
להביט בחלונות הראווה...
להתעטף בזרועך החמה
לחבק אותך
ולחוש בחום גופך

הבמה היתה מוקפת אנשים...
כולם רקדו לשמע הצלילים המדהימים..
היא הביטה בקנאה בגבר הגבוה...
מבטו ריתק את תשומת ליבה..
היא לא יכלה לחשוב על דבר..
רק להיות בין זרועותיו..

הם ישבו יחדיו
בוהים בתמונה הישנה על קיר מט ליפול
הם ידעו שהם מוכרחים

היא הביטה אל הים..
מעט נבוכה..

כן זו אני הנודניקית שלך...
זו שכל יום מבלבלת לך את המוח לפעמים בלי סיבה...
להגיד לך ליל מנוחה..

זה זמן רב רציתי לכתוב לך מכתב או לשלוח לך גלוייה....

שמחת תורה
כולם מניפים דגלים עם תפוח אדום
ואני חושבת עליך
כן מוזר
אבל חושבת עליך סבא שלי

כבר ימים רבים ששק הדמעות
עובד שעות נוספות

קול תשואות ההמון גרם לה למבוכה... כמו בכל פעם מחדש...
אך היא לא תיארה לעצמה שההופעה הזו תחקק בזכרונה...


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
אהלן אמא חייבת לספר לך משהו..
אבל תבטיחי לי אל תיקחי את זה קשה..
כן כן מתקשרת מבית ספר..
לא זה בסדר אני לא חולה...
לא גם אין לי חום גבוה..
רק קיבלתי מחזור..
בום טראח..

ישבנו כך סתם מסביב למדורה..
זוגות התקבצו מימין ומשמאל..
אוחזים ידים מביטים בשקיקה..
אחדים היו עם בן זוג..
אחדים היו כך סתם לבד..
אבל היה מתח מוזר באוויר..

הרדיו זמזם ניגון ישן
על אהבה ישנה
היא לא ידעה כמה זמן
עמדה שם
מתבוננת בכורסא הריקה
אך ידעה שרצתה בו
חשקה

רוצה לתת לה לחיות כמו נסיכה
כמו ציפור חופשייה
כמו פעם שיכולנו לרדת למטה בשמחה
לשחק עם כל ילדי השכונה
פעם מחבואים
או תופסת מחניים

והעולם לא פסק מלכת כשהלכת
לא פסק מלכת כשהופעת
ולא יעצר מלכת כשנלך

הרהורים על יום האתמול שעבר
שחלף
על יום המחר

היא ירדה אל הים..
היא לא ידעה למה מדוע ואיך..
אספה לתוך תיק תפוח אדום..
גם כריך גדול...
וירדה לה..

חג עוטף את העיר...
ילדים משחקים בשולי המידרכה..
מחזיקים בידם..
ארבעת המינים..
צחוק פעמונים נשמע מכל עבר...

כאספנית דברים ישנים ועתיקים
פניתי יום אחד לשוק הפישפשים
לחפש שם מגירה סודית
לחפש שם מגירה פרטית
שאוכל להחביא לתוכה
אהבה עתיקת יומין

מתבוננת בכם על במה
לובשים פושטים צורה
חובשים מסכה
פעם קופצים לחבית הקרובה
ופעם על סוס העומד בפינה


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
אבק דרכייך מסלול חייך... ניכר בכל פינה מחדרי ליבי
וליבך...




אל הארכיון האישי (2 יצירות מאורכבות)
אני מקווה שאין
לך איידס.
לא, כי אין לי
כוח לחטוף את זה
פעם שנייה.

זונה שסיימה,
ללקוח שהתעקש לא
לשים קונדום


תרומה לבמה





יוצר מס' 6465. בבמה מאז 29/9/01 20:12

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ללורה לב
© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה