אני מסתובבת בבית החשוך, שקט לחלוטין, הרגליים היחפות שלי
דורכות על השטיחים אבל משום מה אני עדיין מרגישה צינה העוברת
מהרגליים שלי על לידיים וגורמת לי לרעד קל. ניגשתי לדלת שלו,
נכנסתי לחדרו, הוא כל כך יפה, נער עם עיניים חומות וגומות חן.
אני מרגישה שאת היום השמונה עשרה שלי איבדתי אי שם באיזה מקום
השנה חלפה עלי ולא הספקתי או ראיתי כלום. כלומר הרגשתי שהיא שם
אבל לא ממש הצלחתי לחוש ולטעום ממנה כנראה שזאת השנה שאני באמת
מרגישה שהתבזבזה.
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
