|
1985, היא נולדה.
היא גם תמות.
זה בסדר,
היא מאושרת.
"זו אני - אני המים וכל השאר הם האש המכלה."
אש בוערת
מתוכי אל תוך עיניי
מנקה את הלב שזוהם
בלהבות ובפחם,
כאבתי ואכאב
לבד,
שכן אני שקופה
בלתי נראית
איני קיימת
נעלמתי
ואמות.
זה התחיל בנגיעות עדינות בפנים. רפרוף אצבעותיי על תווי פניך.
בשערך. בגבול האמהי. אתה התמסרת כמו חתלתול. נהנה מהמגע החדש.
מהידידה הישנה שעברה כבר כברת דרך.
|
ובעודי נרדמת שמעתי אותם צוחקים בבכיים - הרגנו אותה, הרגנו
אותה, האדם האחרון שהעז לאהוב...
|
"אה... כן... אני מבין. אז את הולכת למות עכשיו?"
"כן."
"מה לעזזל אומרים במצבים כאלה?"
|
אולי הם טעו. אולי העולם לא סובב סביב השמש אלא סביב נשים
יפות. כי אם לא, אני לא מבינה איך הן מצליחות לשנות בקלות בלתי
נסבלת שכזאת סדרי עולם...
|
...פעם אחת הגב שלי אפילו התקמר. ככה זה כשיש לי את הזרמים
האלה, הקרים בגב. רק שתדע שהפעם הזרמים היו ממך ואפילו לא שמת
לב...
|
אתה כל כך יפה, ואני לא יודעת להגיד 'אני אוהבת אותך'. אתה
מחבק אותי ומחזיק אותי בכל גופך בצורה הכי ארוטית שאני יכולה
לדמיין. אתה קלוע בי - ידיך, רגליך, גופך כולו הופך לחלק ממני
ואני נרדמת..
|
הצל שלי חושב, נזכר ומחליף תמונות והוויות בראשו. הצל שלי הוא
צל אינטליגנטי, צל בעל השקפה רחבה ואופטימית על החיים. אפילו
ניתן לומר שבעקרון זהו צל די מוצלח...
|
בתוך המכונית, בדרך הביתה, הכל הופך להיות חטוף פחות ומקבל את
הפרספקטיבה האיטית שאני כל כך אוהבת. אף אחד מאתנו לא ממהר כי
שנינו יודעים שהכל הולך להיות נפלא. שני אומנים של אהבה
שהולכים לצייר ביחד יצירת מופת
|
The weight of feeling
The width of a tear
The prisless cost of touch...
|
Feel my pain,
in your frozen blood vessels.
...Feel their explosion
|
אולי פעם אוכל למצוא
המקום הטבעי שלי,
אולי לרגליך.
|
חבקני חזק בלילות הקרים,
עשני בובה, אינני רוצה לדבר.
|
וקברו אותנו חיים,
עוד בטרם
עוד בטרם עצמנו עיניים ...
|
לשקוע בין קצות האצבעות שלך.
גדולה גדולה. קטנה קטנה.
|
ותבין, באמת ובתמים -
כשאני אומרת לא, אני מתכוונת לכן
אלא אם כן אני באמת מתכוונת ללא
|
שפוך דמי על גופי החשוף
אלקק את דמי מגופך...
|
חזור אלי בתום המשחקים
לכשתרגיש כי די, טעמת מהכל
|
נוגעת בשפתייך.
אסורות.
אוסרת בכבלים -
אותי.
|
צילום מתערוכת "מעבר לעקרון העונג" שהוצגה במועדון הדאנג'ן
בחודש אוקטובר ב 2004.
|
צילום מתערוכת "מעבר לעקרון העונג" שהוצגה במועדון הדאנג'ן
בחודש אוקטובר ב 2004.
|
צילום מתערוכת "מעבר לעקרון העונג" שהוצגה במועדון הדאנג'ן
בחודש אוקטובר ב2004.
|
צילום מתערוכת "מעבר לעקרון העונג" שהוצגה במועדון הדאנג'ן
בחודש אוקטובר ב 2004.
|
צילום מתערוכת "מעבר לעקרון העונג" שהוצגה במועדון הדאנג'ן
בחודש אוקטובר ב 2004.
|
צילום מתערוכת "מעבר לעקרון העונג" שהוצגה במועדון הדאנג'ן
בחודש אוקטובר ב 2004.
|
צילום מתערוכת "מעבר לעקרון העונג" שהוצגה במועדון הדאנג'ן
בחודש אוקטובר ב 2004.
|
צילום מתערוכת "מעבר לעקרון העונג" שהוצגה במועדון הדאנג'ן
בחודש אוקטובר ב 2004.
|
צילום מתערוכת "מעבר לעקרון העונג" שהוצגה במועדון הדאנג'ן
בחודש אוקטובר ב 2004.
|
אל הארכיון האישי (5 יצירות מאורכבות)
|
|
לפעמים אנשים
אומרים לי: "מה
אתה יודע, אתה
בסך הכל חרק".
אבל אלה אנשים.
מה הם יודעים,
הם בסך הכל בני
אדם. |
|
