|
לוליטה לא מתנצלת, זה המקום שלה לרחם על עצמה
עבודתו אולי אינה הכי אטרקטיבית, אולי אינה הכי רווחית ובוודאי
אי אפשר לומר שהוא אוהב אותה אבל בהחלט יצא לו לראות דברים
משונים, שאולי לא היה רואה ואולי גם לא היה רוצה לראות.
|
והאידיליה שלכם
גורמת לקשיי נשימה
|
צוחקת ויודעת
שבעצם
לא ממש השתניתי
|
שנים של אילוף
הביאו אותי לקו גמר עגום
יותר מדי לילות של הבטחות
נקוו לאגם שקר
הפכו מי תהום רדודים
|
ראשי מונח על הכרית שלך,
גופי מכוסה בשמיכה שלך
מתחתי הסדין שלך.
|
לא תיעתק נשמתי
אם תדליק לכבודי
גם מאה נרות
|
בשביל הרגע הזה
ואולי
רק בשבילו
|
אני רוצה כבר
ומחכה
בקוצר רוח
|
ובתוך
בליל המילים
שהקיף אותי
|
שממרום גילי
ניתנה הרשות
לחלק עצות
|
ישנה איזושהי
אי לגיטימציה (בחיים)
|
אני משחקת
עם חתיכת איזולירבנד
|
ולמגדל כבר שתי קומות
והוא משתרע
על פני חצי מחדרי
|
ממררת בבכי
על רצפת חדר האמבטיה
|
לקפוץ למקלחת המיוחלת
לשטוף ממני את אבק הנגב,
את פיח הפקקים
ואת ההרגשה
משהו רע הולך לקרות
|
אחרי ההסתייגות הראשונית
שלי
|
קצת מצחיקה,
מאוד חדשה,
ומוזרה ומבלבלת
ובעיקר עצובה
|
אם קשה לי
יותר
לתת אמון
מאשר לתת
כל דבר
אחר
מה זה אומר?
|
לחיים האלה
יש ערך מוסף
במים שכאלה
כשהכל מטורף
|
לעיתים
הכתיבה מטהרת
והכאב הזה
מוצא בה פורקן
|
אני יוצאת שוב
אליך
ומסדרת יפה
|
ביום הזיכרון הזה, אני מודה, לא התכוונתי לבוא.
במקרה או שלא במקרה, זימן אותי היום העגום הזה לבית הקברות
הצבאי, עברתי שם שיעור קצר בהיסטוריה, על תקופת הסזון.
|
אל הארכיון האישי (6 יצירות מאורכבות)
|
|
שפת התכנות שאני
בקיא בה היא
קללות גסות
חרגול בסטרטאפ |
|
