[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








לולה סאנסט

אל היוצרים המוערכים על ידי לולה סאנסט
ילידת 87,
אבל מרגישה צעירה רק לעתים.
מישהי רגילה,
אחת שתראו ברחוב,
ותעברו לידה,
בדרך כלל בלי לזרוק מבט.
כותבת כשטוב
או כשרע,
ובדרך כלל אופטימית,
ומנסה להסתיר את הכאב
שבפנים.

"Yes, there are two paths you can go by,
But in the long run
There's still time to change the road you're on".
(Led Zeppelin- Stairway To Heaven)




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
גן עדן
"Banished, that is?", She looked at the locked doors behind
them.
"I guess, that's what He ordered", said Adam, a worried look
on his face as he was pointing to the ground, "what SHALL we
do now?"

ארצישראל
אבא של שלומי הוא גיבור.
פעם, כשהיה קטן- הוא שבר את היד שלו. אבל לא שבר אותה ככה
שהרופאים בבית החולים מחברים אותה חזרה וצריך ללכת עם גבס מגרד
במשך חודשיים וכולם כותבים לך דברים נחמדים עליו.
הוא שבר אותה והיא נעלמה לו לגמרי.

ארצישראל
"השתחררתי מוקדם, שמעי אני אקח אוטובוס חזרה, אוקיי?"
"כן אבל תתקשרי כשאת מגיעה הביתה, שאני אדע שהכל בסדר."
"אל תדאגי." אמרתי וניתקתי. הוצאתי מהתיק את הדיסקמן, שמתי
דיסק שאני אוהבת וישבתי לי ככה בתחנה, מחכה.

התבגרות
מדי פעם הם נסעו לתל אביב לארוחת צהריים חגיגית או כדי לראות
סרט או הצגה. תל אביב, מסתבר, עד כמה שנשמעה אקזוטית ומרוחקת,
הייתה קרובה יחסית, מרחק נסיעה לא ארוכה באוטו הגדול של אבא.

היפרדות
הוא שם ברכות יד על כתפה ואמר שהוא התגעגע.
היא ענתה לו בצחוק שהוא היה צריך להתקשר לעתים יותר קרובות,
ואז הסתכלה לו בעיניים ואמרה שהוא חסר לה מאוד.

התבגרות
בכל פעם כשהוא פנה את הפנייה הזו ימינה, תמיד חשבתי שהוא נעלם
לי קצת, שאני מאבדת אותו ואולי לא אראה אותו יותר- ותמיד נצצה
לה דמעה אצלי בעין, באותו רגע כשהוא פנה.

התבגרות
מאותו יום ואילך, לא נפרדו דרכינו לשניה. ובינינו- לאן עוד
יכול להתגלגל כדור קטן כמוהו? לקחתי אותו לכל מקום, לבית הספר,
לכדורגל, לחוגים. תמיד היה איתי.

יצאתי היום מהבית לביצפר בהרגשה ששכחתי לקחת משהו.
פתחתי את התיק באמצע הרחוב והתחלתי לחפש מה חסר,
אבל הכל היה שם.

אהבה
כולם אמרו שהם מושלמים אחד בשביל השני, כל כך מתאימים- והיא לא
הבינה איך הוא לא רואה את זה, והוא לא הבין איך היא לא רואה את
זה.

לכל אחד יש מין מלאך שומר בשמיים, ששומר עליך מדברים רעים ושלא
יקרה לך כלום, אבל היא חושבת שלאנשים בסרט לא היה אחד כזה, כי
הם כל הזמן נהרגו.

התבגרות
גיבורנו פתח את פיו והתכוון להגיד שלום, אך לא הצליח להוציא
מילה.
"כן זה קורה לעתים ללקוחותינו. ההלם, אתה יודע. הנה ילד, שתה
קצת מיץ", אמר האיש המזוקן והוציא בקבוק לימונדה קטן מתוך הכיס
הפנימי של המקטורן שלו.

התבגרות
יצאתי מהבית אל הרחוב, ושוב היכתה בי תחושת הכפור המוכרת. הקור
חדר אל עצמותיי - התחושה הכי טובה בעולם, הכי טובה בעולם כמעט,
חוץ ממנו.

התבגרות
"אני הולך ללמד אותך לשחק שחמט!", הודיע אבא בגאווה, "כשהייתי
קטן הייתי אלוף האזור!"
רציתי להגיד לו שאני אישית מעדיף לשחק כדורגל, אבל החלטתי לתת
לשחמט הזדמנות. אתם יודעים, בשביל אבא.

געגוע
אומרים שבן אדם מבלה שליש מהחיים שלו בשינה, חודשים מחייו
באכילה, שבועות מחייו בלקשור את שרוכי הנעליים. כמה זמן מבלה
אדם בשכיבה על הגב ובבהיה חסרת מטרה בתקרה הלבנה? האם הזמן הזה
באמת שווה את זה? אולי.

אתמול בערב מצאתי שערה לבנה בשיער שלי, למרות שאני רק בת 12.
אמא של רוני אמרה ששערות לבנות בשיער מעידות על מצב נפשי.


לרשימת יצירות השירה החדשות
She turns to look for the light
But finds only darkness;

הלל
She can bright up a gloomy day,
with just her smile

אכזבה
The memories still fresh in my mine
Your face still carved in my fresh-wounded heart.

חלום
ואני שותקת כממתיקת סוד,
קוראת כל מילה ומילה
גומעת כל הברה,

געגוע
אם רק הייתי עוקפת את הביישנות,
ומתגברת על הפחד,
הכל היה שונה בינינו.

הרהור
כשהגלים מתנפצים על הסלעים,
לבי מתרסק איתם,

עצב
דמעה אחת,
מהססת, מתלבטת, לא יודעת מה להחליט.

בדידות
נוח מכניס זוגות-זוגות לתיבה
ואני זו שעומדת על החוף,

קצרצר
אמרת
"אל תלכי לעולם"

גורל
איש אחד בתחנת האוטובוס,
בבגדים מרופטים

אהבה
אבל האהבה
היא כמו כדור שלג מתגלגל

אהבה
שוכבים מתחת לכיפת השמיים,
עשרות אנשים מסביבנו,
אבל אנחנו נמצאים בעולם משלנו.

תחושתי
הדף מונח מולי
כשלג שילדים קטנים
חרשו בו שבילים תכולים ארוכים

עצב
ישנם דברים שמבחוץ ומבפנים
הם לגמרי שונים.

ייסורים
תחושת המחנק בגרון גברה בפתאומיות,
לשבריר שנייה היא כבר לא הצליחה לנשום,

קצרצר
קיוויתי שהשעון משקר

מינימליסטי
כדי שתשוב.

קצרצר
דברים שרציתי לומר לך,
לעד יישארו בליבי החתום,

בדידות
בקשתה הגדולה ביותר היא
להיות מאושרת.

געגוע
מנסה להיזכר בפניך,

שכול
וכשהיינו ילדים
חיינו אותו,
כל יום, כל בוקר,

חלום
נופלת אל תוך בור עמוק
מוקפת על ידי חשכה בוהקת

בדידות
שערות חומות שנגזרו
ונפלו על סדין לבן,
לא תהיינה שלי עוד.

הרהור
אך כל מה שנשאר הוא
אבק חלומות


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
היפרדות
"Maybe, maybe you can change your mind and come with me
anyway?" he said in a hesitating voice...

זכרונות
כשהייתי קטנה פחדתי מאוד שאני אולי אפול, והנפילה נראתה כל כך
קשה וכואבת.
כעת, המרחק מהגדר הנמוכה לדשא הירוק נראה קצר מתמיד.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
אדון "אני אוהב אותך" יושב בפינת רחובות "יאוש" ו"תקווה", מחכה
שתיעצר לידו מכונית ותיקח אותו הרחק משם.
גברת "אני אוהבת אותך" יושבת בפינת רחובות "אהבת אמת" ו"דיכאון
עמוק", ומחכה לגבר שעליו היא חולמת.


לרשימת יצירות הצילום החדשות
צבע
אל היצירה

צבע
אל היצירה

צבע
אל היצירה




אל הארכיון האישי (3 יצירות מאורכבות)
מי שאוכל לבד מת
לבד.

ומי שמכבד את
כולם מת מרעב.



קמצנית אחת


תרומה לבמה





יוצר מס' 24589. בבמה מאז 2/8/03 13:47

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ללולה סאנסט
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה