|
אני, רוח מדברית שורפת,
הצטננתי ולבשתי דמות.
היכן השמש שתתיך אותי עד אין זהות;
או הברק שינפץ אותי!
ראה עכשיו: ראש ספינקס עשוי אבן
ניבט בזעף עד לרקיע השביעי.
שהאמנתי בכוח היקוד שבי.
(צער העולם- אלזה לסקר שילר)
חזרתי אל הדפים מותשת, לא בטוחה.
חזרתי.
|
מלכת הלבבות פרשה עם שחר,
עת זעם, עת מגור.
|
מה לי ולך
אין בינינו דבר.
|
הי הי תראו אותי
מעלה עשן ואזוב
נשכח בזווית הרחוב
|
בב בב בב דיד
ידיד
ידידות
ל ל לא
בבב די ד -
|
השריון הקשה.
מבת בלי עור -
|
הלוואי וישאני חורף,
מעל לראשות כל האבלים הישנים,
במיטתם החמה,
ולמרשותיהם אניח חרציות זהב
|
היום יום הולדת,
שכחת אותי...
זו הצינה בקולנוע?
או שזו רק אני?
|
אנחנו שני מכוערים עם ניצוץ בעיניים-
מוסתר תחת ריסים של בושה,
שני מגודלים עם נפש רועדת,
שני פלאי בריאה.
|
אחבק אותך בזרועותיי
ולא אתן לך ללכת
מחמת הכאב והרצון
לליל אהבה פשוט
|
הבה נשבה, ישבן אל ישבן
ונחלוק בזיכרונותינו גב אל גב
|
מקום לנחמה
בסיגריה מעושנת
שמספק בחור
מכור
|
לחתוך את השיריון-
עם הבשר
|
צלו הדהוי של חייך
וצלו הכבד של מותך,
מרחפים מעליי,
|
אורבת בגרותי בטלפיים שלוחות,
מסתתרת תחת סדין ועוגיות מצופות.
|
גם למצורע הייתי נושקת
אילו היה נקרה בדרכי
ואילו היית מצורע יקירי
הייתי נושקת לך בכל זאת
|
קרן שמש אהובי,
קרן שמש חדרה לשערי
|
אני יכולה לחיות בין השורות
זה לא שאמרת לי לא אי פעם
ואני חושבת על העבר כי ברחתי ממנו
לא כי הוא רודף אותי
|
האמת?
שנמאס לי עליך לכתוב-
לאהוב, לשנוא, לשקר, לארוב
|
יש לי פנים בצנצנת
אני מורחת אותם כשאני יוצאת מהבית
יש לי גם המון צבעים מסודרים בקופסא
יפים יפים
זוהרים
|
רציתי לשוחח איתך,
ענדתי את תכשיטייך.
לרגע נפרסו מחשבותיי
והתאמצתי להיזכר-
מה אהבת אז?
|
תמונה על הקיר
פאם פאם פאם
|
אל הארכיון האישי (21 יצירות מאורכבות)
|
|
מאז ששלי התחילה
ללמוד
באוניברסיטה
התחלתי להבין
למה חשוב שתהיה
השכלה גבוהה.
היא מאוד השתפרה
. מאוד.
החבר של שלי. |
|
