|
adida
זה סיפור על שני אוהבים
שחיו את חייהם לתמיד
זה סיפור על שני אנשים
ומה עוד אוכל להגיד....
|
היא כל כך רזה
היא כל כך גבוהה
היא כל כך אהובה
אבל מה מסתתר בתוכה...
אולי פחד ואולי שנאה
אבל מה שבטוח לא אהבה
|
חלומות זמנם 5 דקות
אך לעיתים
|
זה לא שיר אהבה
כזה עם חרוזים
שעושה פרפרים בבטן, שמספר על שני נאהבים,
שכשהם ביחד
|
הוא משתנה כל רגע
משתנה בלי לראות
הוא בוכה,
ואפילו לא לרגע
|
עצוב לי ואני לא יודעת למה
עצוב לי ואני עוד לא קמה
יש לי דמעות אבל משום מה
אף אחד לא רואה
|
אני יודעת שאת שונאת אותי
אני רואה לך את זה על הפנים
כאילו בתוכך את מתעבת אותי על מעשים נסתרים...
|
יש לי עיניים
יש לי פנים
זורקים שאני כוסית
אבל אין חברים אמיתיים
|
עיניך משרות בי שמחת נצח
ופיך נותן לי טעם של אהבת אמת
חיבוקיך כל פעם נראים כמו...
|
היא הייתה הילדה הכי לא מקובלת
במקביל הם אהבו את אותה מפורסמת
הילדה הזאת שאף פעם לא חשפה את זהותה
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
-אבאש'ך
ערומקו?
-כן, כבוד
השופט.
-אהה... יש
נסיבות מקילות
לערומקומניה, זה
אני למדתי
בביצפר
ברומניה.
אז אני גוזר
עליך שעתיים של
עבודות שירות
אצל ורדה רזיאל
ז'קונט בבית.
-אה, כבוד
השופט, אולי בכל
זאת אפשר כלא?
אפרוח ורוד,
פושע מועד. |
|
