|
 224693052
לפתע הצווחה החלה שוב, הפעם מעל ראשו, היא הייתה גבוהה ודקה ,
ממש מעל סף השמיעה
והיא הייתה בלתי אנושית בעליל. זה כבר היה יותר מידי...
|
עוצם עיני קלות, חופן השלג
ומניח לו להתמוסס כמו חלומותיי
קלות כנף הן מרפרפות בפראות
|
האם היית יודע אחי?
היכן הם הימים
האגדות הם רק סיפורים
אבל אנחנו היינו חיים
|
תמיד היא חייכה... נתנה לאור השמש לחמם
את פניה אך האור בעיניה היה קפוא
|
|
|
מוחמד
(מתוך, "עוד
ועוד אישים שלא
היו יהודים",
הוצאת מערבל
בטון 2003)
|
|
