ארחי נפשי בעידן הבדידות

פרחים וחרקים באו אל נפשי
עם בשמים וזהב וקו דק מאד
לנסותה בחידות
אור המזלות הביא לנפשי
את תנועות השמים
לנסותה באין סוף-

ובדמדומים כאשר הכאב גואה
הגיעו פתאם מילים בודדות
עם כינור נבל ותף
לנגן
בתוך הנפש העצובה
לשיר בה
על יפי העולם.
                   (זלדה)