|
נ
החיים לא רעים, החיים לא טובים, החיים הם חיים.
הרע והטוב כבר קשור בנקודת מבט.
"שלום לך ילד" אמרה.
"שלום" ענה פיטר פן בתימהון.
"אני סוזן ריד", הציגה את עצמה והמשיכה, "אני עורכת דין ויש לי
הצעה שלא תוכל לסרב לה".
"הצעה?" שאל פיטר פן בתימהון הולך וגובר.
|
- "לא פוגע בך? חביבי, עלי אתה לא יכול לעבוד, אני האגו שלך!
גם אני וגם אתה יודעים כמה הירידות האלה מורידות לך את הביטחון
העצמי".
|
בשביל נקודת אור קטנה שחיתי באגמים חשוכים של יגון, טיפסתי על
הרים של תקוות שווא, נדדתי במדבריות של געגוע, ואפילו נכנסתי
ליערות של אי-שפיות. וזה מה שאני מקבל?
|
מסתובב, מחפש, לא מוצא.
מה אני בכלל רוצה?
|
ואני יודע, אני יודע שחיים רק פעם אחת, ואני כל-כך מאמין בזה,
ובכל זאת במקום להגיד לך את כל מה שאני מרגיש אני יושב כמו
אידיוט וכותב את זה.
|
בדמיוני רואה אני אותך, שערך הג'ינג'י מתפזר ברוח אביבית
נעימה, ואת יושבת בעשב ירוק ורענן.
|
מרחף בתוך בועה, בריק שחור וריקני של אי ודאות. הכל פה לא
מוכר, אף פעם לא הייתי במקום כזה.
מחכה שהבועה תתנפץ, שאוכל להרגיש שוב, לא איכפת לי מה, עצב
כעס, כאב, שמחה, אושר, לא איכפת לי מה, העיקר להרגיש.
|
|
|
קוס אמק, שכחתי
את קשקשתא סגור
במכונית בלי
אויר.
אמא של חביתוש |
|
