[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אני
מודדת חלומות משנה שעברה
מגיעה למסקנה הגורפת
שהם גדלו ואני קטנתי
או שמא
ההפך הוא הנכון.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
הדרייב אין נפתח שנה מאוחר יותר, כשטובי ואני היינו בין חמש
עשרה ושבעה חודשים. שנינו נולדנו במארס, החודש שבו הייתי עתיד
לעזוב שנתיים מאוחר יותר.


לרשימת יצירות השירה החדשות
ארוטי
כמו נפילה אין קץ לתוך הלבן הגדול

כולם כבר היו פה, והנה גם אתה
לא ייחצון אגרסיבי וגם לא מחיקה
לא הייאוש שהכרתי וגם לא השחיקה
רק יומיום מסמא, שדה דגן במיטה.

לא היה עוד מקום להחביא את השמיים.

נשיכה.

שירה מאובקת מתפוררת בלילות כסופים בין הירכיים,
אתה יודע,
ואין מחילה לברי המזל שתעו ומצאו מזלם בחרבת הישימון.

וחבל שלפעמים בחיים
פלוס ומינוס הם לא קוטבים מנוגדים

לחרוט מילים על הבטון
שישארו שם עד קץ העולם בוא המשיח בוא
וספר לי היכן היית כל הזמן

אהבה
אולי בכלל זו ילדה שפגשה איש מסיפור אחר
שלימד אותה שצבע שונה הוא לא עילה לתביעה או טביעה

דברים יפים נוצרים בחשיכה
בצלם אלוהים בצלם אהבה

אילו הייתה שומעת אותי אולי הייתה
מסכימה
שלא לי, אלא לה.

אחרי שאזקק עצמי לתוך צנצנת מותכת
תבוא, כפי שאתה, ריח גשם וריח

אעטה עורות לטאה, אשוט על זרמי הערבות
הארקטיות, אשן לפי מקצב תיפוף פנימי, רק שלי

שלווה בגובה אררט, ציפה על מים מתוקים, זכים,
משק כנפיים מרוחק.

יולבש בתכנים בכסות החשכה, ועודו ישאר יתום.

אולי אם נשכב פעמיים בשבוע, ביום בשעה לא תשכח אותי.

קצרצר
שתי פרוסות לחם

מצב
מזל שהכל מאחוריי, מלפניי, מסביבי
אחת שתיים שלוש,
אני התופסת (בשדה השיפון?) ובערגה
כורכת את ידי בידך

זו אינה יצירה.

יצירה כזו שמוקזת מטל הבוקר העולה,

מוזר להתקל בי בשעת לילה מאוחרת שכזו

לשון הרע הדלה מתדפקת באמירי
ענבלייך, מתעגלת על שערייך.

יאנה תולה תקוותיה באטב ליד גופייה, רסיסים נוצצים של מה שהיה.

קצרצר
איני יכולה לחשוב על כל מי
שעבר כאן מלפניי (מאחוריי הוא עומד)

מאזינה לצפצופי לב שרק למד ללכת
מסתכלת עלייך מלמטה למעלה
ומחפשת וגם מוצאת
את הצחוק הילדותי שהשתמר באלבומי התמונות.

עד עמקי נשמתי
ובחזרה

לא התכוונתי ליפול כך לתוכך.

בין שתיים לארבע השקט נמתח בין חבלי הכביסה

כנגד עיניים יודעות
כיום - קודש וחול, מים עפר ואפר

אילמות דיזינגוף בליל אבק, רעולת פנים, שואפת תשוקתה
כלפי פנים באפס שליטה.

זה בא והולך עם החודשים, זרועות ורגליים, גריסה.




"אז... אתה
הולך לחפש
עטלפים?"

מתוך ספרו של
שמואל
איציקוביץ',
"מיליון ואחת
דרכים להגיד
"זיון" מבלי
ממש להגיד את
המילה."


תרומה לבמה





יוצר מס' 24403. בבמה מאז 19/7/03 13:06

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ללא מהסביבה
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה