|
 
ילדה בדמות אישה, חיה את הרגע,טוטאלית בהכל.
אולי את פוחדת להרגיש
שאותו האיש
איש אחד, ילך
ולא יהיה שם איש.
|
בוא נאהב רק לרגע אחד
בוא עכשיו תחבק אותי חזק
אל תרפה, רק תאהב.
|
עברת את הגבול - גבול האהבה שנאה
רגל ימין שלך דורכת אצל השכנה - השנאה.
|
אז הג'וקר מונח בראש החפיסה
עושה מה שבא לו, ואני מרגישה זאת על בשרי
כל רמיסה ורמיסה.
|
ראיתי את דמותך
לפתע היא נמוגה
ואני קוראת לה מבין הערפל
|
הלב נשבר, רסיס למוח חדר,
וככה זה נגמר.
|
התמכרות, כך הם קראו לך
הרגע ההוא, הרגע הרע
התמכרתי ולא עזבתי.
|
איך זה שבי אתה פוגע לאט
ורק בגוף שלי רוצה לנגוע
|
נתתי לך את כולי: "קח אהובי,
קח אותי אליך עשה בי מה שאתה רוצה,
אני חפץ בידיך".
|
יחפה הסתובבתי אצלך.
יחפה חשופה ולא מוגנת
|
היצורים, תמיד שם
תומכים ולא שמים לב לזמן
אופס... גם הוא אבד.
|
בניתי חומה של אשליות,
והכל התפורר בבת אחת.
|
אני כועסת.
כועסת על עצמי, עלייך, עלינו.
כועסת על הרגש.
אל תצוץ, תתחבא, תלך מפה.
|
לא רוצה אף אחד, רוצה אותך
לא אצליח לאהוב, חוץ מלבדך
|
לפעמים האוכל לא טעים, האנשים קטנים ומעצבנים
לפעמים הכל נראה שחור ואפילו האופק לא נראה בעין
|
רצית חום, רצית הקשבה
קיבלת הכול ואז הלכת - ברגע,
ממש כמו רוח סערה.
|
לרכב על הסוס
כשכל העולם מוטרף שם בחוץ
ואני אומרת בקול ציוץ:
"קדימה, לדהור חיית מרוץ!"
ואתה מתחיל לראות את האור הדחוס.
|
עטיתי מסכה
מסכה שמסתירה, מסכה שמכסה.
מכסה את כל מי שאני, מה אני?
אז מה אני היום?
|
הבטתי בך בעצב,
השתיקה סימלה הכול
הכמיהה פרצה כמו רוח סערה.
|
אז שתקנו יום שתקנו יומיים
ובפרוץ הדרך
ברברנו ללא הרף.
|
הכל פתוח, הכל סגור,
שוב הרוח, שוב בהול
|
אם היית אוהב אותה לא היית עונה לשאלה: "אתה אוהב אותה?", "כן
נחמד לי..." נחמד אומרים על בילוי, על עוגה לא מוצלחת, לא על
מישהי שכביכול אוהבים.
|
בכל לילה קורה דבר מוזר
לפתע ללא שום הכנה, אתה נמחק מעיניי.
|
כל עוד השיר מתנגן ברקע אתה תהיה שם
ואז.. שוב נעלם
|
בשניה הרביעית כבר נחנקתי
בשנייה החמישית הבנתי
|
אל הארכיון האישי (10 יצירות מאורכבות)
|
|
אחד נכנס לקב"ן
עם משקפי שמש,
איך שהוא נכנס,
רץ ומתחבא מתחת
לשולחן.
שואל אותו הקב"ן
מה אתה עושה?
עונה לו החייל:
שכחתי למרוח קרם
שיזוף ואני לא
רוצה להישרף.
מתוך המדריך
להורדת פרופיל
(או עצות
לקבניסט המתחיל) |
|
