|
 
אתה, אינך עוד איש, אינך אפילו אדם,
ובגללך אינני יודעת איזה מן אדם אני.
|
במקום שאין ממנו חזרה עומדים אנחנו,
עומדים ללא מוצא.
|
בלילה כשאני מוצאת את עצמי שוכבת במיטה וחושבת עליך,
יודעת אני כי אינך חושב עלי.
|
לפעמים אולי מישהו שומע,
בדרך כלל אפילו אתה לא יודע
מה זה להיות לבד.
|
רוצה אני לחזור להיות כאחת באדם,
כי חיים אלה שלי, אינם חיים הם
וכי מרים הם ממוות.
|
יום אחד כשתבין,
שאני כבר לא שם,
שאני כבר לא פה.
|
היא ביקשה ממנו לרקוד איתה
היא תכננה הכל מראש,
מה היא תגיד,
מה הוא יגיד
|
אני רוצה להגיד,
באמת רוצה,
אבל לא יוצא.
|
הנה אני,
שוכבת פה במיטה ומחכה לך
|
בשמים, לפני שנולדים, אלוהים בוחר לנו את האדם המושלם עבורינו
שאיתו נועדנו להיות.
|
כשיושבת אני פה ומסתכלת עליך
רואה אני חלום,
רואה אני ילד צעיר,
רואה אני אותך.
|
רק רציתי לומר
שעוד לא שכחתי, אני זוכרת הכל
ואני עדיין מתגעגעת.
|
אני רוצה להעלם,
לשכב במיטה
ולשים את השמיכה על הפנים
ופשוט להעלם.
|
אח שלי כמובן בלי לראות אפילו איפה אנחנו יושבים או להגיד שלום
למשהו ישר רץ לאוכל, הוא ילד שיודע לאכול. הוא אמר לי פעם
שהחלום שלו הוא שכשהוא יהיה גדול הוא יהיה שמן, בדיוק כמו דוד
שלנו. נראה לי שלאט לאט זה מתחיל להצליח לו.
|
א: מה, את לא רוצה להיות עם משהו שאת אוהבת ולהיות בטוחה
בזה?
ב: רוצה, נו, מי לא רוצה?
אבל מותק, את כזאת תמימה,
(מכבה את הסיגריה)
כבר אין כאלה...
(מספרת בדרמטיות-)
"הוא בא, לקח אותה על סוסו הלבן, היא אהבה אותו,
הו
|
|
|
"אמא, אני חושב
שראיתי פטריה"
איטו הישוגי
מספר על
זכרונותיו
מהירושימה, 1945 |
|
