|
סוף סוף הגיעה התשובה,
בצורתה היפה של נערתי בה אמצא נחמה.
"..ובפאר הקר הזה
כמו די לה -
שכבה בתולית, קלה כמו נשימה..."
(מתוך "אבישג" )
-----------------------------------------------
"ואת מתחילה להרגיש כמו קיפוד הפוך עם הקוצים
פנימה.
כל תזוזה כואבת. ואת הולכת ונהיית "כבדה", ואז כולם
מתחילים לברוח ממך, כי "הקסם פג" ורק את לא יכולה
לברוח. את צריכה להיות תקועה עם עצמך עשרים וארבע
שעות ביממה עד יומך האחרון."
-ענת גוב-
המיץ שלי מעלה אצל אנשים פרצוף שעולה כאינסטינקט אחרי שמריחים
את אחד ההומלסים שמרוחים להם ליד דיזנגוף סנטר.
|
זאת שלמדה לא להילחם בכוח הזה
שולחת את הראש אחורה,
|
אני יושבת לבד בחדר מטר על מטר עם 57 חתולים....
אופס תיקוו טעות תרשמו 56 חתולים כניראה ששמואל לא יכל לסבול
יותר.
|
.היא אמרה לי, לא חשבתי להאמין, ועוד הוסיפה "אני מבינה שפגעו
בך, אני מבינה ששיחקת עם שדונים מכוערים עד עכשיו, הבנתי שמגיע
לך יותר, אז באתי, באתי בשבילך- אני, כולי שלך"
כל כך יפה, טהורה הייתה, "אני לא מאמינה" אמרתי לה בתגובה.
|
לדעתי אנחנו כולנו רק צ'יפסים בפיתה.
|
.TIERD
of loving
an then
of crying
|
I tried to save you
I couldn't catch you...
|
you know its been so long.
|
זה אנחנו ביחד,
זה השפתיים שלנו נוגעות ברכות,
זה הגוף שלך צמוד לשלי,
זה העניים שלך מולי.
|
תכאיב לי, תכאיב לי כל כך
לא כמו תמיד, אני רוצה יותר.
|
נתונה בידי עצמי, לטוב ולרע
לנתב את דרך חיי בעצמי.
|
איך רצחת אותי ילדה?
איך לקחת את ליבי והטחת אותו כנגד הקיר,
|
אז אני מודה
שלפעמים,
במיטה עם אחרת
|
כל כך הרבה מילים, ואף אחת מהן לא יכולה לתאר,
איך הרגשתי טוב מכורבלת בתוכך.
|
ארבע וחצי, שלוש שעות של המתנה הסתיימו
סגרתי את דלת הבית אחרי,
נעלתי ויצאתי לטיול.
|
שוב,
דיכאון עמוק, מסתתר מתחת לחיוך,
זה כבר ככה כמעט שנה, ונמאס,
|
והרשימה של האנשים שחיפשת את עצמך בהם רק הולכת וגדלה
|
הוא רועד, ואני מבחינה בדמעה מחליקה של הלחי היפה שלו...
פוחד לדבר פוחד לשתוק פוחד לנשום, בשתיקה ממתין שאני יגיב.
|
הכי מפחיד,
זו המחשבה שעולה בתחילה של כל קשר חדש.
|
מה פתאום, זה לא מכוונות רעות, היא פשוט לא מסוגלת.
|
אבל לאחרונה אני חושבת שאני טובעת,
ואני לא ממש רוצה לצוף חזרה.
אני חיה את הזיכרונות המתוקים שלנו,
הזמן עובר, והעולם שועט קדימה...
|
אין לי כלום יותר,
נגמר הויכוח, אולי תלכי כבר,
תלכי שאני אוכל להרגיש שוב.
|
להתעורר ביום שישי בבוקר ולהרגיש את השלווה, שני סיבובים
במיטה, להתכרבל בשמיכה.
הציפורים בחוץ מחזיקות אותי באזור שבין החלום למציאות, והנה בא
הכלב לוודא שלא קר לי, בפלאפון שיחות שלא נענו מהלילה, חברים
שהתגעגעו רוצים להיפגש.
|
תגידי לי את, למה כולם יותר טובים ממני?
למה תמיד אני רואה בעניים שלך את האכזבה התמידית שלך ממני?!
|
יהיה לי את כל האושר המדומה ואפילו יהיה לי את המבט המעריץ
שלכם.
|
ואני מנסה להחליט אם אני מתמודדת עם דמעות של עצב או שמחה
|
אל הארכיון האישי (3 יצירות מאורכבות)
|
|
בטח יש תקדים,
הטיטניק!
תחיה טבת, דוברת
סעודיה בראיון
לNBC. |
|
