מנגן, והצלילים נשפכים ממני אל החלל האפוף עשן. בחדר השני
קולות צחוק ודיבור מהוסה, ואני עוטף כל מילה בצליל משלה. כל
תחושה יש לה את הקול שלה ואני יודע, במהלך האקסטזה שמתגברת בי,
שנתמזל מזלי להיות בעל התפקיד הקדוש - אני הוא עושה המוסיקה.
אז מהי, בכל זאת, האפלה הזו של הסקס? האם ייתכן, שהים השחור
המבעבע הזה, בתוככי נפשי, מתחיל מחיתוך הדיבור, מנעימת הצחוק
המיוחדת ההיא, הגורמת לכך, שזר גמור מבעיר מפלי זימה גועשים
בתודעתי?
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
