|
דמיין אותי כמו שרק אתה יודע...
נולדה בשנת 85
אוהבת קקטוסים, מוזיקה ויש לה פוביה משלוליות ובובות
פיתום.
כותבת בשביל עצמה.
תשמח לקבל תגובות, בתנאי שקראתם קודם.
you're everybody's satellite
I wish that you were mine
(counting crows)
יום אחד היא הרגישה גוש
אבל לא במקום הרגיל,איפה שנשים אמורות להרגיש גוש
לא במקום שבו מזהירים ובודקים
|
יום הולדת 21 שיערות שיבה וקמטים
שתי החברות הכי טובות שלי עוזבות. לאמריקה ולבאר שבע.
|
עוד פעם
אותו סיפור
כנראה שזה נכון מה שאומרים
|
עד כמה אני בעצם דומה לך
ועד כמה אתה יודע בדיוק איפה לגעת
|
תפסיקי עם האשליות האלו ילדה
לא כל מי שנוגע בך
יתאהב בך
|
אפשר להגיד שכל דבר מזכיר אותך
כך יאמרו הציניקנים
או בעצם הרומנטיקנים
|
סתם שאלה שרציתי לשאול אותך
אחרי שהשארתי אותך בחיים שלי
למרות שלא הייתי צריכה
|
כשנישקתי אותך עכשיו
הרגשתי עצובה כל כך כי זאת הפעם האחרונה
|
חלמתי שאתה נוסע באוטו ירוק
שומע לך את המוזיקה שלך
שמדברת רק על אהבה
|
כמו האריה
אתה פחדן
ובורח כשיש סכנה
או כשדברים לא מסתדרים כמו שרצית
|
אתה רוצה
לקרוא את השירים שלי
ולמצוא בהם
מישהי שתוכל להתאהב בה
|
החבר שלי החליף אותי בבובה מתנפחת.
סתם כך, יום אחד הגעתי אליו והוא הודיע לי שזה נגמר.
מצא מישהי אחרת.
|
לא אכפת לי אם פתאום יתחשק לך לאהוב אותי
|
הלב שלי מתכווץ
אלפי פעמים בשנייה
בכל פעם
|
אני לא יכולה להתחרות
עם בנות נועזות, רזות, עם קעקוע ודברים מחוכמים להגיד.
עם פירסינג במקום מיוחד ודעות מטורפות.
|
זה השיר האחרון
השיר האחרון אני מבטיחה לעצמי
שאני אכתוב על אהבה
|
חצי חיוך ברח לי
ואתה בטוח שזה סימן שהכל יהיה בסדר
אני לא טורחת להגיב
|
אני לא יודעת להגיד דברים בחלקים
וכשזה בא
זה הכל מתפרץ ומתפוצץ עליך
|
אם תשאלו אותי
מעיף אותי מהמציאות הנפלאה
שבה אני נמצאת
אל מציאות אחרת שהייתה קיימת
|
לפעמים אני מרגישה לידך כמו ילדה קטנה
מתחבאת מתחת לשמיכות
מחכה שתבוא למצוא אותי
|
את הגושים שיושבים בגרון
גם לייזר לא יוכל להמיס עכשיו
ואת הפצעים
אי אפשר כבר לחטא באלכוהול
גם אבקת פיות
תתפזר פה ברוח לשווא
|
אני צריכה שקט
ואתה קופץ, אפילו בשלוליות עמוקות, להרטיב
שאני אדע שאתה פה
ולא שכחתי
אבל אני צריכה שתלך
ותשאיר אותי לבד
ותיתן לי יום לסבול את עצמי
|
כל הרגשות
יעברו בצינור אחד
ישר להיגיון
|
איך הרגשתי
לקרוא את השירים שלך
ולהתרגש
ואף תגובה לא תסביר
ולא חמש
|
הנוסטלגיה הזאת
שוב משאירה אותי ערה וחולמנית עד הבוקר
חושבת עליך, עליי
|
וכל פעם שתרצי לקרוע ממנו את הבגדים
או ללכת לישון בוכה
את תזכרי שהצחוק שלו מעצבן
ואיך את תמיד יוצאת עם בחורים שיש להם צחוק נוראי
חזק כזה ומהדהד שכולם שומעים
|
זה שיר על משיכת ואקום
וכבישים
ועגבניות שגדלות בחווה
זה שיר על חיבוקים חמים
וגרביים לאצבעות קרות
וסבלנות
|
גם משם אפשר לכתוב שירים?
מצחיק שיש יותר סיכוי להיתקל באנשים בחו"ל
מאשר ליד הבית
|
הדיכאון הזה
לא מחמיא לי
לא, הוא בכלל לא הולם
|
אני כבר לא נמצאת פה הרבה
ובכלל לא בבית
ולא כותבת יותר
וכמעט שלא קוראת בשעות לילה מאוחרות
לא מזדהה יותר
ולא בוכה
כמעט
|
חשבתי שאין לי לב
אבל כשעברת פתאום
|
איזה עצוב לקום בבוקר
ולדעת שפספסת
|
לא יודעת מה אתה מרגיש ואם בכלל
חשבתי שהיינו רק לרגע
ואנחנו ממשיכים
|
אריות
ושועלים
ומה הם קשורים בכלל לדגים
|
אני מחפשת שפתיים
לא סתם שפתיים
שפתיים חושניות
מתוקות
עם חריצים בצדדים
|
לילה. ואני לא מצליחה לישון.
חושבת עלינו. מה יהיה איתנו.
הערתי אותך קודם. השארתי הודעה בפלאפון שלך.
"אני לא יכולה לישון". ומיד צילצלת. כזה אתה.
|
ראש השנה החדשה.
בדיוק בערב היה לי יום הולדת.
השנה הזאת מתחילה קשה מאי פעם.
|
המחשבות שלי מלאות בפראג, צ'כים, טיסה ובירות.
אני לא יכולה להישאר כאן.
אתה שוב במסנג'ר.
|
לפעמים הגורל, או אלוהים, תלוי עם מי מדברים
מזמנים לנו דברים שונים
אנחנו מבקשים דבר אחד ומקבלים את זה
בצורה אחרת לגמרי
|
אני בוכה עכשיו
בוכה כל כך הרבה
כבר לא יודעת אם זה בגללך או בגללו
|
אל הארכיון האישי (56 יצירות מאורכבות)
|
|
פרנץ קפקא -
סתם פקיד קבלה
מדוכא שהוציא את
התסכולים שלו על
נייר ואיזה חבר
טיפש שלו החליט
שזה שווה
פירסום!
פרובוקטור. |
|
