|
החלטתי להפסיק את ההרגל הזה, החלטתי לעבור הלאה ולהתגבר,
החלטתי לשכוח.
חודש אחרי שהצלחתי לשכוח, ראיתי אותו מתחיל להסתכל, מתחיל
לראות, מסתכל עלי, מחכה, מחכה שאני אסתכל עליו, מחכה שאני
אתבונן בו כמו פעם.
|
|
|
ענק אחד מכוער,
ממש מפלצת,
אכזר, רע לב
ושמן כמו חבית,
היה מתנפל על
כפרים, משפחות
חוטף לו - ואוכל
לצהריים ילדים
בכפית.
והייתה לו אחות,
ענקית - אבל
פ'סדר.
כלומר רחומה,
נחמדה, לבבית.
"איך אתה לא
מתבייש???" צעקה
על אחיה, "לאכול
ככה ילדים
בכפית?!"
התבייש הענק, כי
הבין שזה לא
בסדר, והחליט
מעכשיו אחרת
להתנהג. ובאמת,
הוא שינה דרכו
לגמרי - ואת
הילדים הוא אוכל
עכשיו במזלג. |
|
