|
Enigma
חוזרת לכתוב לאחר מחסום כתיבה של 3 שנים כמעט
ומוצאת את הבמה כמקום המתאים ביותר לפרסם דברים מאז
ומעכשיו....
ילידת 1986, סטודנטית לתעשייה וניהול. משלבת את
ההומני עם הריאלי בחיי למרות שהלב מושך לשירים
ולסיפורים. כל ספר שנופל לידי הוא כמו מתנה.
מרגישה שלאחר כל כך הרבה שנים ששתקתי יש לי המון מה
להגיד....
אך תסתכל לי בעיניים,
אל תוך מקום ההתנקזות.
ראי הנפש והתקווה,
מראת הלב והאהבה.
|
מבטים נפגשים,
לבבות מצטלבים,
והוא מנצח על הכל בגאון.
|
כשהאושר יהיה מנת חלקך,
לעולם לא תזכור כמה תרת אחריו,
בעוד הוא שכן בתוך ליבה.
|
העלבון לעולם לא יישכח,
הוא ידור לצד טינה ויבנה לו מגדלים של שנאה
|
נסתרות הן דרכי האהבה,
לעולם לא מצאתי לא שביל אף לא דרך עפר.
הדרך לשם כה מוכרת אך עם זאת כה זרה,
צפונות הן דרכי האהבה.
|
סוחבת מטען
רוצה כבר לפרוק,
אך האופק
לא רואה את הסוף.
|
להיות נאמנה,
כך נשבעתי,
לעצמי האמנתי.
|
שלחנו לתפארת,
לא קיבלנו אף לא מזכרת.
ומתוך תקוות ואינסוף אכזבות
ארונות שחורים הוצאו מהמשאיות.
|
ובלילה אני עושה שוב חשבון נפש עם עצמי, מה היה ומה קרה ובכלל
מה רציתי שיקרה אבל לא ממש הסתדר.
|
|
|
במנהטן
שבניו יורק
כשקר - באמת קר
וכשחם - באמת חם |
|
