|
שאריות מגיל ההתבגרות.
סיל - וו - פלה
ום לפני הקונצרט המוסיקלי שלי, זה קרה יום לפני ומיכל ניסתה
לשכנע אותי לנגן, כי חבל לזרוק את הארבע שנים האלה לפח ואילו
שנים הן היו. נוגעת באצבעותיי, יותר קשיחות מאי פעם, לאחר כל
האימונים המפרכים של הסולו שלי, כשניגנתי את מיסטר טאמבורין
מאן ובכיתי בשקט.
|
שבועיים עברו מאז שהחבאנו את שי במחסן.
אני ונטע. נטע ואני. תמיד זה היה רק שתינו, שתי ילדות שאוהבות
לספר הכל ולא מתביישות מכלום.
|
"עד שמי בא?" שאלתי. היצור היה לחוץ, והיסס לרגע האם להמשיך את
הסיפור ולגלות לי. נעצתי בו מבט נואש, ואמרתי לו שזה בלתי
אפשרי להפסיק את הסיפור עכשיו, והוא נכנע. "הטרול, הטרול
הגדול", הוא השיב לי בלחש מוחלט, כאילו מפחד שמישהו ישמע אותו.
|
יצאתי לגינה ביום שבת בבוקר, כדי להשקות את העצים. הייתי עם
גופיית ספגטי לבנה וג'ינס קצר.
היה חם באוויר, השמש זעקה.
|
האקורדים לא יוצאים נקיים, כי שכחה להתאמן
אבל היא יודעת שיש בה משהו, אם רק תחזור ללמוד
אולי זה כל מה שיש בה.
|
מושתל לך פח קטן, ממש ליד הכבד
שאומר לך מתי לפגוע ומתי לשקר
|
אבל לפני שאמות, אני חייבת למצוא את הנרות של רנטון
סתם כי זה מגעיל להזריק הרואין
|
כלבלב, הב הב
כלבלב שובב
האם תוכל איתי לשכב?
|
נושקת לסימפוניה
מחייכת בעצבות
|
רק אם תחבק אותי
בין האדום לסגלגל
נתחכך בגבעולים
ונשמע פראנק זאפה
|
למה אי אפשר לחיות לפי הזיות?
במילא בחוץ הכל אפור
ולפעמים קצת שחור
קצת
|
הו, אפאתיה שלי
היכן את כשאני נזקקת
כשמראה יותר מדי רגש
רוצה לא להרגיש
|
להטביע את ראשי בדם, רק כדי לחוש את התחושה
מוות לא בטוח, מוות הססני
|
וגם אם ישמח מעט
שעה אח"כ יבכה שוב
ולא יניח
חסר אונים יהיה.
|
פרח עדין
קטוף מבעוד מועד
מיילל על מר גורלו,
בשקט.
|
הדם נזל לאורך כל גופי
נחרכתי
|
שגרה נוראית
רדי מעיניי
כסי את דמעותיי
ספרי לי שקרים כדי שאאמין
|
אני אחכה לך בכיכר רבין עם כיסוי על העיניים ושמלה לבנה.
אנשים יסתכלו קצת מוזר,
אבל לא אכפת לי
כי אני אהיה איתך.
אחכה לך על המדרגות שצורתן לב
|
עוד סניף פלצני של "ארומה" צץ לו משום מקום.
|
הרשיתי לעצמי לבכות
ממילא אף אחד לא רואה בחושך
|
היום הלכתי לבית הספר, עשיתי מבחן באזרחות וחשבתי על השסע
הלאומי ועל האיברים שריסקו לי אתמול בלילה בחלום
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
שיט. שוב
התבלבלתי בין
וקסין אנטיביוטי
עם הורמוני
עמילאז חלבוני
לבין קלגרון.
הפארמיציסט,
הבריז קצת
משיעורים
בביוכימיה
בטכניון. |
|
