[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









ICQ 257093034 257093034  koze1

אל היוצרים המעריכים את ליטל כהן-נומקין
"ובחוץ עכשיו שקט
הכל בראשי
המחשבות רצות
יש גם רגעים כאלה
מעלים בי זיכרונות
איש אינו עוצר את השעון
אני מתבגר בסוף כל יום
מן חיפוש מתמיד קבוע
מנסה למצוא את הטוב
היו ימים זרחתי כמו האור
היו ימים כבתי בשקיעה
היו ימים כמעט אבדתי
היו ימים של אהבה
כל אותם הרים של פחד
ואגם גדול של חלומות
החברים שנשארו לי
חברים של זיכרונות
בלילות בהם נמחק חלום
בלילות שנכתבו שורות
הד הצחוק המתגלגל לו
ואת מלח הדמעות.."




לרשימת יצירות השירה החדשות
מצב
הלוואי שהייתי רזה יותר
באמת הרבה יותר
הרי הנני גוש שומן גדול


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
האדום העצבני משתלב ללבן הסלחני,
וביחד מייצרים מין תמימות כזאת ורודה.
הירוק והחום מסתתרים באיזושהי גינה,
ביחד מתגלגלים מפינה לפינה...

שפת אם שונה מנטליות זרה
אך שנינו למדנו מהי אהבה
וכל אחד בחיק השני מצא אותה...

אין צורך במפה צריך קמצוץ אמונה והרבה תבונה
להניח את העבר בתוך שק ולשמור רק על הזכרונות
רצוי על הטובים אבל אין טוב ללא רע ולהיפך
לפתוח שק חדש ולמלאות אותו בהמון תקווה
ללמוד לסלוח למרות שקשה לשכוח

הרגעים הרבים האלה שאני רוצה לישון שינה ארוכה ולחלום על
סיפור
חיי נסיכה ששם לבסוף הכל קורה לטובה..
הרגעים המעצבנים והרבים האלה..

חיפשתי רגשות - זרים ומוזרים.
חיפשתי אהבה - תחושה כה נפלאה.
חיפשתי ת'אחד - שיהיה איתי לעד, שישלים את החסר, שיתמוך
ויפנק.
השבילים נחסמו, היציאה נסגרה.

מבוזבזת, מיואשת, בודדה, נמאס לה להילחם בעצמה
היא יודעת שהכול באשמתה...

רוצה לצאת להפסקה אחרי כמה שעות ארוכות ועמוסות של עבודה,
להדליק את הפלאפון ולראות הודעות שימלאו את ליבי בחום ואהבה.
רוצה לשמוע מאמא כמה אתה נהדר ומאבא שאתה חתן מושלם.

שונאת, לא יודעת למה דווקא אם מילה זאת החלטתי לפתוח את
"נאומי"...
אולי בגלל שאני יושבת בבית חולים, מסתכלת מסביב ומעלה זכרונות
מעברי...


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
בונה חומות בליבך
מתכחש למושג אהבה
מפחד לעוף, להגשים חלום

אישה של גבר אחד, אמא לפי הספר, אשת העולם הגדול.
ולפני הכל, אחותי הגדולה - אהובה ואוהבת.
מתקשרת 10 פעמים ביום, מזמינה כל הזמן, ובכל הזדמנות מפתיעה
בביקור קצרצר הממלא בהמון.

אך שתי ידינו נמצאות גם בלבבינו כדי לחבק אחת השנייה.
הטלפון זמין והלב נשפך דרך חוריו,
הננו מבינות אחת את השנייה ולשתינו יש את אותה הפציעה.




אל הארכיון האישי (2 יצירות מאורכבות)
אם לחרבן זה
מסיבה...
אז להפליץ זה
לייחצן?


תרומה לבמה





יוצר מס' 66596. בבמה מאז 29/4/06 1:20

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לליטל כהן-נומקין
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה