|
אין דף חלק, אין פרח שלא נקטף
חצי יממה לא התקיימה
שהזמן יעצור, ישבור את האור
|
לפידים קטנים בחושך
או אחד
בוער מאמונה
|
ומתי זה יתחיל להכאיב?
מתי זה כבר ייכנס מתחת לעור?
|
בזיכרון עשוי מאבן ועם יד חופשיה
שם הוא שמר אותה
היא בכתה, ורעדה האדמה
|
מה שבין הציפורן לבשר
בין העיניים לתמונות
מכבידים עליי כל-כך
|
|
|
פרפרים חיים יום
אחד.
צבים חיים מאות
שנים.
מסקנה- היו
שמנים, ירוקים
ומכוערים- תחיו
יותר.
עדשה כעורה. |
|
