|
לשכב לצידך,
לשאוף נשימה ארוכה של ריח גופך,
של ריח שיערך.
לקרב אליך את שפתי,
ולהצמיד אותן לצווארך.
לחוש את מגע עורך,
את חמך.
לחוש בתוכי את אורך.
ולדעת - האור הזה הוא שלי.
|
המדרכות שוב נצבעות באדום
האל מוריד החשכה על שמיו
דמעה של סוף נשברת ברחוב
וברדיו מציינים פיגוע ראשון של סתיו.
|
נשיקה, חיבוק, ונסעת,
בפעם האחרונה.
ובדמעות אין נחמה
וזה כל מה שנשאר לי.
|
נר בלהבתו אתן לך,
מצאי נא לו מקום בתוכך.
בפינת ליבך אצית שלהבתו,
שיוכל להאיר לך דרכך.
|
והיא מסננת "ביי". ואני, בלית ברירה- עונה לה. מדחיק את העומד
לבוא. ואחר-כך בא הניתוק, וצליל ה'תפוס'. ואני נותר יושב, חסר
אונים בלעדיה. אוחז ביד רועדת שפורפרת טלפון שחורה.
|
אם היה לי סוף העולם שלי, הייתי לוקח את הרכב ונוסע לשם. לסוף
העולם שלי. מוריד את המשענת אחורה, שם איזה דיסק. סופר את
טיפות הגשם על החלון, ואת הדמעות על הלחיים. מקשיב לשקט.
מתרגל מחדש להיות לבד.
|
אל הארכיון האישי (13 יצירות מאורכבות)
|
|
מילותיי
הראשונות היו:
"אבא, יש לי
בדיחה, תגיד אם
כבר שמעת"
חרגול |
|
