|
כבר שנים שהיא איתי
לפעמים היא נדלקת בלב
לפעמים בראש
לפעמים הרגלים נרתעות מלזוז
|
זה לא מובן מאליו
לחיות את הרגע
בקלות אפשר לאבד אותו ואת זה שאחריו
ואז גם את זה שאחריו ואז בכלל
|
כשהעיניים חלשות
והחלון פתוח
אנשים עפים ברחובות
ולי אין אפילו כוח.
|
החיוך העקום מספיק להם
חסרי הבנה
כל צעד שלי רוקע בנשמה
|
והיא ידעה
יותר טוב ממני
היא צחקה
למדה לחיות
שלמה בלי גופה
|
|
|
- "סליחה, מה
השעה?"
- "אני לא יודע,
אין לי שעון".
- "מה?"
- "אה, חשבתי
ששאלת 'מה
השעה?' |
|
