|
געגועים מתערבבים
במחשבות נוגות ונגועות
|
אין לי אומץ לקום ולעזוב
אולי בגלל ש
אני לא מפסיק לחשוב
|
לפעמים אני מרגיש כמו שחקן המשנה
בהצגת היחיד של חיי
|
|
|
כשהיינו ילדים
הכל היה פשוט
יותר. הייתי
עושה קולות של
פלוץ, וכולם היו
נשפכים. ועכשיו
צריך לחשוב על
סלוגן מתחכם. |
|
