|
זה כבר מוגזם
אני שומעת אותך נושם
עדיין בתוך הלב שלי
וזה מוזר
|
מעין שיר מחאה על העולם הזה שלנו...
|
עלילות שישי-בערב ראשון לאחר פרידה...
|
בתוך חדר של בית של עיר
אני יושבת
מחפשת
כדורים להקלה
כי זה כואב לי נורא
יושבת
והאמת? גם לא-קצת בוכה.
|
זו אני
זה הגוף שלי
חזרתי לאדמה
מהשמיים
|
זה לא חוסר שפיות
אני בדרך כלל נורמלית
לפי מונחים מסוימים
וההרגשה הכללית
|
הייתי רגועה מידי
מסמי הזייה.
|
תיאור מדויק של משהו שלא יכול להתקיים.
|
אני קוראת לך
באמצע הלילה
אתה לא איתי
אתה לא עונה לי
|
יום שבת
זה תמיד עושה את הבוקר
נותן לו סגנון
יפה במיוחד
|
בדיוק כשנגמר היום...נשארתי לבד.
|
|
|
כל מה שאני יודע
כהנא לימד
אותי.
ברוך גולדשטיין
מודה לאלוהיו. |
|
