|
כמה שנים שלא הייתי כאן..או כתבתי בכלל.
איני משוררת
אני רק סתם עוד אחת
מבין המונים שחשים בעצב
ושואבים ממנו השראה.
|
ואם תרצה
נוכל לנסוק יחדיו אל על
מתעתעים בין גבולותינו
לעבר קצה העולם
|
כמרבדי הפריחה שמילאו לבי
מלבלבת נפשי בהרמוניה.
|
לא אשליך יהבי במילים, תש כוחי מהניסיון.
|
רוצה לסמם אותך לשמוע את צחוקך המתגלגל עד אין קץ.האהבה שלנו
עדין לא הגיעה עד אין קץ.רוצה אותך.
|
ילדה תמימה
בסה"כ רצתה את הילדות שלה
מוצאת עצמה כבולה באזיקים,בצרור החיים
כאן בבית-סוהר
|
מתוך השתיקה
העצב הוא הזעקה הגדולה
שבתוכי גועשת.
|
מרחפת בין חלומותיי
ומי ישמור את נפשי
או יאספני מבין האבק שנותר
במעמקי לבי.
|
טרם מצאתי אותך- אהבה
ועוד יוסיפו שיריי להיות קודרים.
|
כורת את ניצני הפריחה
משרטט את האושר במתווה הזוי
|
טווה לי פיקציות
אידיאל שכתוב על פלקט ברחוב
איה הפשטות ביצירה
שנפלטה עם אריגי הזמן.
|
אף אחד לא יכול להבין אותי
אני נעולה בחדר הזה
אין ממנו דרך יציאה
|
נבלעת מבין ההמון
כלואה בין סורגים
במעלה שביל הדרור שאיבדתי מזמן.
|
היגיון שאבד כבר מזמן
והיכן התמימות שהייתה בי
לפני שהספקתי לאבד את עצמי
ואת השפיות.
|
אל הארכיון האישי (22 יצירות מאורכבות)
|
|
שדיים.
זוזו לסטרי
מחליט לומר את
אשר על ליבו |
|
