|
לירני-
עדיין נערה
רק בשנת 1985 נולדה
מאוהבת, אוהבת
אולי תמימה-
אולי לא.
קצת רגשנית, אבל חזקה.
"להתראות נעורים, שלום אהבה"
אני יושבת מול הדף והוא ריק, זה נראה לי לא בסדר....
כי הלב שלי מלא, מוצף ברגשות תחושות וכדומה אבל ההרגשה הכללית
היא שאין כלום, שאין מה להוציא החוצה.
שנה וחצי, שנה וחצי בשביל מה?, בשביל שבסוף ניפרד בגללה?
|
"את לא מחייכת אף פעם?", "למה את עצובה כל הזמן?"
אני לא עצובה, אני כן מחייכת, אני פשוט קצת בתקופה קשה...
|
הירח והכוכבים,
הם אלו שכל לילה חוזרים,
ואותי אף פעם לא מאכזבים.
|
רוצה לחבק אותך
אך רוצה לסטור לך
רוצה שתרגיש את כאבי
שתחווה אותו על בשרך
|
אומרים שהגלגל מסתובב בחיים,
אבל שלי תקוע כבר המון שנים,
|
פקחתי עיניי לחושך
עצמתי עיניי אל האור
|
הדמעות האלו הדמעות האלו
אוף שילכו כבר, הגרון חנוק,
אין לי אוויר...
|
אז לאן נעלמה לה תמימות הנעורים, הילדות שבה לא היינו צריכים
להשקיע יותר מידיי מחשבה ופשוט היינו מתלהבים מכל דבר קטן,
הלוואי שתחזור, הלוואי שנחזור!
|
|
|
טוב, הבנתי את
האטרקציה,
הולכים בשמש,
מזיעים, אח"כ
הולכים
במים, נרטבים
ובסוף
מתייבשים.
אפשר לחזור
לאוטובוס?
יעקב פופק בטיול
של החברה להגנת
הטבע. |
|
